232. פרופ' רות לפידות, במאמרה החשוב והבסיסי, "המשפט הבינלאומי הפומבי", מתייחסת לפסק דין זה, ומביאה שורה של פסקי דין רבים שהלכו בעקבותיו (משפטים, שם, בעמ' 813, ובהערה 20). וראה גם האמור בחוות דעתי, בפרשת נורז'יץ, בפיסקה 53 (פסמ"ח, שם, עמ' 838-834).
--- סוף עמוד 139 ---
ראוי לציין כי כלל זה של "שלילת תוקף במשפט הפנימי מאמנות בינלאומיות שלא עברו תהליך של קליטה, דומה לעמדה שהמשפט המקובל בבריטניה נוקט כלפי מרבית האמנות הבינלאומיות". הדבר נובע, בעיקר, מכך שהאמנה נחתמת על ידי הרשות המבצעת, ועל פי המשפט הפנימי, הרשות המבצעת אינה רשאית להשיג את גבולה של הרשות המחוקקת. מאידך גיסא, בארצות הברית, דרך משל, שהאמנות הבינלאומיות מאושרות על ידי הסנט, לאמנה בינלאומית יש תוקף אוטומטי כחלק מהמשפט הפלילי (לפידות, שם, בעמ' 813, והמקורות המובאים בהערה 22, שם).
ראוי לציין כי אסתר אפרת-סמילג, בדברים שכתבה על האמנות (ראה: פיסקה 229 סיפא, לעיל), תחת הכותרת "הפרקטיקה הישראלית לגבי כריתת אמנות בינלאומיות", כותבת כי שר החוץ מוסמך לחתום על אמנות, וזאת, על פי אצילת סמכויות מאת הממשלה (שם, בעמ' 780), וכי בפועל "נשארה עדיין בידי הממשלה סמכות האשרור, האישור, הקיבול וההצטרפות כסמכות שיורית" (שם, בעמ' 781; המקור מוזכר לכך בהערה 32, שם, הוא סעיף 32 לחוק יסוד: הממשלה, שכותרת השוליים שלו היא זו: "הסמכויות השיוריות של הממשלה", ואשר לשונו היא זו: "הממשלה מוסמכת לעשות בשם המדינה, בכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטלת בדין על רשות אחרת").
בפועל, מספרת המחברת כי "במקרים מסוימים הממשלה הביאה מיוזמתה אמנות והסכמים מסוימים לאישור הכנסת, בין לפני הבאתם לאשרור הממשלה ובין לאחר מכן" (שם, בעמ' 781).
בהקשר זה, ראה גם את מאמרו המקיף של פרופ' שמעון שטרית, "תפקיד הכנסת בכריתת אמנות", הפרקליט, כרך לו (תשמ"ד-תשמ"ו), עמ' 349. במאמר הנ"ל מוזכרים הסכמים בין ישראל למדינות ערב בהקשרים שונים, שכולם הובאו לאישור על ידי הכנסת לאחר מלחמת יום הכיפורים: הסכם הפרדת הכוחות עם סוריה, 1974; הסכם הביניים עם מצרים, 1975; הסכמי קמפ-דיוויד, 1978; חוזה השלום עם מצרים, 1979; הסכם הכוח הרב לאומי בסיני, 1981; הסכם ישראל-לבנון, 1983; וכן התחייבות ראש הממשלה מר מנחם בגין להביא את ההסכם בנוגע להסדר האוטונומיה לאישור הכנסת (ראה שם, עמ' 363-365). מאמר זה נכתב, בשנת 1986, לפני חתימת הסכם הביניים משנת 1995, שאף הוא אושר על ידי הכנסת.