4833. התובע מדגיש בתצהירו הנ"ל, כי זו הייתה הפעם היחידה שלקחו אותו לבית החולים. מעבר לכך, הצלב האדום בדקו אותו בכלא, אבל לא טיפלו בו. גם בכלא לא טיפלו בו רופאים.
4834. עוד נכתב בתצהיר האמור, כי שופטי הרש"פ דנו את התובע לעונש מוות. הם הוציאו מנשר, ובו כתבו כי נגזר עליו גזר דין מוות. לאחר מכן, כלאו אותו בחדר בו היו כלואים הנידונים למוות.
רק הצבא הישראלי הוא זה אשר שחרר אותו מהכלא.
4835. בתצהיר הנ"ל מספר התובע, כי איש של מנגנון אמין ווקאי – שהוא לא זוכר את שמו – ביקש ממנו שוחד. אך, בגלל שדנו אותו לעונש מוות, לא האמין שיוכל לעזור לו, ולכן, לא שילם.
--- סוף עמוד 34 ---
4836. בתצהיר הנ"ל מוזכרים נזקים נוספים להם טוען התובע: אנשי הפת"ח שרפו את הבית שלו, בכפר...; הם גנבו לו גם שבעה סוסים וחמישה עשר כבשים.
סה.3.3 תצהיר אשת התובע, ל.ע., מיום 24.02.15
4837. אשתו של התובע כתבה בתצהירה (ת/596 בערבית + תרגום לעברית – ת/596א), כי הם, היא ובעלה – התובע – גרו בכפר..., לפני מעצרו של בעלה.
4838. הרש"פ עצרה את התובע, לפי זיכרונה של אשתו, בחודש 11 בשנת 2000.
אנשי הרש"פ הגיעו לבית, לקחו את בעלה, והיא ובני המשפחה לא ידעו במשך 40 ימים, היכן הוא. לאחר 40 יום סיפר לה אדם, שעובד בבית החולים, כי בעלה נמצא בבית החולים. היא הלכה לשם, וראתה את בעלה – התובע – כשידיו ורגליו כבולות למיטה, ועל גופו סימנים רבים של אלימות, כאשר שני שומרים מטעם הרשות נוכחים בחדר. היא ראתה כי בעלה לא יכול היה לדבר.
4839. באותו המעמד, ביקשו ממנה לחתום על הסכמה לניתוח, והיא לא הסכימה, כי פחדה שיהרגו אותו, במהלך הניתוח. שני השומרים גירשו אותו החוצה. לאחר מכן, אמרו לה שבעלה נשפט לעונש מוות.
4840. בתקופת כליאתו של בעלה – התובע – לאחר המשפט, הייתה אשתו, המצהירה, מבקרת אותו, בערך פעם בשבוע, והוא עדיין לא יכול היה לדבר.
4841. בחודש אפריל 2002, הצבא הישראלי נכנס לג'נין, ובעלה יצא מהכלא, לכפר.... בלילה, הם ברחו לישראל.
4842. במשך שנתיים ימים לאחר שחרורו, בעלה – התובע – לא דיבר בכלל. לאחר מכן, מצבו השתפר. הוא התחיל, בהדרגה, לגמגם, ואז – לדבר.
4843. גם כיום, נותר בעלה עצבני מאוד; יש לו כאבים, והוא לא יכול לעבוד. גם הזיכרון שלו, אינו טוב.
--- סוף עמוד 35 ---
סה.4.3 תצהירו הראשי ועדותו של פ.ס. פרוטוקול מיום 15.12.14
4844. עדותו של פ.ס. נשמעה ביום 15.12.14 (עמ' 1449, שורה 25 עד עמ' 1450 שורה 4). בעדותו נשאל העד מי זה ה.ע., שהוא מזכיר בתצהירו, וענה שאותו ה.ע. היה עצור, שהפך לאילם בכלא, תוך כדי חקירה.