סה.4 עדות התובע
4845. עדותו של התובע נשמעה בבית המשפט ביום 18.5.14 (עמ' 1255 ואילך לפרוטוקול).
4846. התובע העיד כי הוא נעצר פעמיים, משנת 1995. היו מכניסים אותו לחקירה, ומשחררים אותו לאחר מכן. הוא לא תבע את הרש"פ על מעצרים אלה.
4847. המעצר שבגינו התובע תובע את הרש"פ, החל בשנת 2000, והסתיים בשנת 2002.
4848. מעצר זה בוצע בשנת 2000, בכפר..., שבנפת ג'נין, על ידי הביטחון המסכל (אמין אל ווקאי). עצרו על ידו שלושה רכבים, ובהם היו אנשי רש"פ, אמרו לו, כי הוא מואשם בכך שעבד עם ישראל. לקחו אותו לחקירה במוקטעה בג'נין ל-40 יום. התובע לא זוכר אף אחד מהחוקרים שלו.
4849. החוקרים של התובע, אנשי הרש"פ, היכו אותו עם מוט, וגרמו לו לפציעות בגרון. כתוצאה מכך, הוא לא היה מסוגל לדבר. לקחו אותו לקבל טיפול בבית חולים בג'נין, והוא שהה שם לילה אחד. באותו לילה שמו עליו אזיקים, כאשר הוא שוכב במיטה. אחר כך, החזירו אותו לכלא. אחד הסוהרים, נתן לתובע גלולות של קודרין, כדי שיוכל לדבר.
4850. לאחר 40 ימי מאסר, ושלושה ימים לאחר שיצא מבית החולים, הכניסו את התובע לשופט, לשם ניהול "הליך משפטי", בעניינו. הביאו אותו למשרדי הביטחון המסכל בג'נין (בבניין המוקטעה), ואנשי הביטחון אמרו לו לחתום על הודאה, במעשים שיוחסו לו. הוא לא יכול היה לדבר. אז, הם אמרו לו גם בדיוק, איפה לחתום. הוא לא יודע לקרוא ערבית, ולכן, סירב לחתום, כי לא ידע מה כתוב באותו מסמך. לכן, החיילים של הרש"פ, היכו אותו.
--- סוף עמוד 36 ---
4851. לאחר המשפט, החזירו אותו לכלא, ובאותו מעמד, הודיעו לו על גזר הדין שנחתם כנגדו, והוא – הוצאה להורג.
4852. לאחר מכן, הוא הוחזר למעצר, למשך שנה וארבעה חודשים נוספים. לא הספיקו להוציאו להורג, כי הצבא הישראלי נכנס.
4853. התובע העיד, כי ביקרו אותו, פעמיים, מטעם ארגון הצלב האדום: פעם אחת, הצליחו לפגוש אותו; ופעם אחרת, אנשי הרש"פ הסתירו אותו מהם. רופא של הצלב האדום בדק את גרונו, פעם אחת, כי לא יכול היה לדבר.
4854. התובע ציין בעדותו, כי אין בכלא רופא או מרפאות, והדבר היחיד שמקבלים האסירים הוא אקמול. לתובע עצמו, בא אדם, נתן לו גלולות, ואמר לו: "קח גלולה ותמות".
4855. לבית חולים נלקח התובע על ידי הביטחון המסכל, שאנשיו היו אלה שהיכו אותו. כאשר נכנסו אנשי הרש"פ הנ"ל עם התובע אל הרופא, הם אמרו לו, שאין לתובע שום דבר, מעבר לבעיה של מיתרי הקול.