4962. התובע לא זכר באיזה תאריך נעצר. הוא העיד כי נעצר בגין שיתוף פעולה, והיה עצור בבית הכלא רמאללה, למשך תקופת זמן של כ-13 חודשים. התובע העיד כי שוחרר על ידי חיילי צה"ל, בפשיטה שלהם על בתי הכלא, והוא חזר משם, לשטחים.
4963. טרם מעצרו, היה התובע חייל שהוצב בשמירה בעיר יריחו, מטעם הרש"פ. מפקד העל של התובע, כאשר עבד אצל הרשות, היה מוסא ערפאת, דוד של יאסר ערפאת. המפקד הישיר של התובע, היה עבדאללה אבו עיד. התובע עזב את עבודתו אצל הנתבעת, משום שהשכר היה נמוך, לטעמו. לאחר מכן, עבד בבניין. אחר כך, בא התובע לישראל, ועבד חודש חודשיים, עד שנעצר.
כאשר נעצר התובע, הוא היה כבן 18.5-19.5 שנים.
4964. התובע חזר, לאחר השחרור, לכפר..., להוריו. לאחר כמה חודשים, הגיע התובע, לישראל. כיום, הגם שאין לתובע אף תעודה מזהה, הוא קיבל היתר כניסה לישראל, כולל: לינה מטעם מנהלת התיאום והקישור ביהודה ושומרון.
4965. התובע סיפר כי חטפו אותו פעמיים: פעם אחת, נחטף על ידי הביטחון המסכל; ופעם שנייה, נחטף על ידי השב"כ הפלסטינאי, לכפר בשם "כפר...". הוא נחטף עם עוד שני קרובי משפחה שלו.
4966. השב"כ הפלסטינאי ביקש מהתובע לעשות פיגועים נגד ישראל (שמותיהם של שני אנשים מטעם הארגון, היו "חמזה דיק" ו"ג'אסר דיק"). לאחר מכן, החזירו את רכושם, ושחררו אותם מהמשרדים.
4967. לאחר שחרורו של התובע מן המעצר לבית הוריו, הגיעו "אמין אל ווקאי" (הביטחון המסכל), לאחר מספר ימים, בשעה 16:00. חטפו אותו לכפר.... ביקשו מן התובע
--- סוף עמוד 60 ---
שיהרוג אדם בשם "פאוזי", וביקשו מן התובע שיעשה פיגוע, ושיביא נשק; כאשר הסכים לכך התובע – שחררו אותו
4968. לאחר תקופה של חודש חודשיים בערך מיום שהבטיח להרוג ישראלים, הגיעו את התובע אנשי השב"כ הפלסטינאי ולקחו אותו לחקירה, בסלפית, שוב, ביחד עם שני קרובי משפחתו. בסופה של החקירה, שחררו אנשי הרש"פ את קרוב משפחתו של התובע א. הראשון, ולאחר מספר דקות גם את האחרים. אף אחד מבין הנחקרים לא ידע על שחרורם של היתר. כאשר שוחרר התובע, א.ע. היה כבר ברכב שנסע לבית, ואילו קרוב משפחתו ז.א., יצא אחרון, אחרי ששחררו אותו עצמו, את התובע.
4969. בדרך, התובע וחבריו שמעו יריות, ושאלו ילד שעבר ברחוב, מה קרה. אותו הילד ענה, שהרגו משת"פ מכפר.... לא היה להם ספק, כי מדובר היה בקרוב משפחתם, "א.ע.". הם ברחו כי ידעו שתורם הגיע. בפועל, א.ע. לא נהרג מהירי, אלא נפצע ברגליו.