4970. התובע המשיך וסיפר בעדותו, כי הוא התחתן באום אל פחם, בישראל, עם ישראלית. הוא היה נשוי עימה 3 חודשים, ונפרד ממנה, בגלל הבעיות שנגרמו לו כתוצאה מהעינויים שעבר בכלא. הוא לא התחתן, כדי שיהיה לו מעמד, אלא כדי שיוכל להקים משפחה.
4971. לשאלת ב"כ הנתבעת, ענה התובע כי הוא לא סיפר לאף אחד על מה שעבר, גם בגלל שהוא מתבייש וגם משום שזה לא מעניין אף אחד.
4972. מעבר לכך, סיפר התובע, בעדותו הנ"ל, כי הוא הלך, לאחר מעצרו, לרופא שיניים, שהוציא לו את שברי השיניים מהפה. זה הרופא היחיד שהלך אליו, לאחר שחרורו מן המעצר.
סו.5 תצהיר התשובה מטעם הנתבעת
4973. תצהיר התשובות של הנתבעת לשאלון התובע (ת/147) ניתן על ידי ראאד טאהר עמאירה. בתצהירו, הודה המצהיר מטעם הנתבעת כי התובע היה כלוא בידי
--- סוף עמוד 61 ---
הנתבעת, וכי ככל הידוע למצהיר מטעם הנתבעת, התובע נעצר פעם אחת בעבירה של שיתוף פעולה עם ישראל.
4974. אין בידיו של המצהיר מטעם הנתבעת פרטים מדויקים אודות מקום ותאריך המעצר. אך, ידוע למצהיר מטעם הנתבעת, כי התובע שוחרר על ידי צה"ל, בשנת 2002. המצהיר מטעם הנתבעת כותב כי היו אסמכתאות חוקיות לכליאת התובע, אך אלו אינן בידיו. כמו כן, לא היה ידוע למצהיר מטעם הנתבעת אם הוגש כתב אישום כנגד התובע. כל שידע המצהיר מטעם הנתבעת הוא כי התיק של התובע הועבר לתובע הכללי, והתובע שוחרר, עת המתין למשפטו.
4975. יוזם המעצר של התובע היה המודיעין המסכל. יש להניח כי התובע נחקר על ידי חוקרים מהביטחון המסכל (שבראשו עמד אז ראשו ג'יבריל רג'וב).
4976. המצהיר מטעם הנתבעת הכחיש כל שימוש בעינויים ותקיפה כלפי התובע.
סו.6 מסמכים רפואיים
4977. בחוות דעתו של הפסיכולוג הקליני מנשה כהן (ת/145), נאמר אודות התובע, דברים אלה:
"...הנ"ל עבר עינויים פיזיים ונפשיים במעצרו ברשות. סובל מהפרעה פוסט טראומטית כרונית חמורה בכל הקטגוריות...".
4978. בחוות דעתו (ת/146), כתב הפסיכיאטר ד"ר אורי ברודסקי, על התובע:
"...התרשמתי מאדם אשר היה נורמטיבי, ללא בעיות נפשיות או בריאותיות, שנחשף לאירוע טראומטי ביותר, ובעקבות כך פיתח תסמונת בתר חבלתית (PTSD) קשה...
אני ממליץ על נכות נפשית בשיעור של 75%...".
--- סוף עמוד 62 ---
סו.7 טענות הנתבעת
4979. התובע אינו בעל ת.ז. ישראלית, כפי שהעיד בדיון, ביום 7.7.11. נראה כי הוא היה תושב פלסטיני, בזמנים הרלבנטיים למעצר.
4980. כעולה מתצהיר תשובה מטעם הנתבעת, שניתן על ידי מר ראאד עמאירה, ביום 10.1.11, התובע נעצר פעם אחת, בגין חשד בבגידה, התיק הועבר לתובע הכללי; והתובע שוחרר, בעודו ממתין לסיום המשפט, בשנת 2002.