4992. לגבי התובע זה – הודתה הנתבעת בעצם מעצרו, אך היא לא ידעה מתי בדיוק התבצע המעצר. כל שידעה הנתבעת לומר הוא, כי התובע שוחרר על ידי כוחות צה"ל, בשנת 2002.
4993. התובע הצהיר כי הוא נעצר טרם הגיעו לגיל 20, וכי הוא היה עצור כ- 13 חודשים (מתוכם 7 חודשים בבידוד מוחלט). הנתבעת לא סתרה דברים אלו, לא בדרך של גירסה עובדתית חלופית, ואפילו לא באמצעות טענה בעלמא.
4994. התובע עצמו אף הוא העיד כי הוא השתחרר על ידי צה"ל, כשנכנס לרמאללה. מעדותו של תובע מס' 52 בתיק זה – מ.ב., נמצאתי למד כי צה"ל נכנס לרמאללה, ביום 29.03.02. סביר להניח כי התובע, אף הוא שוחרר ביום זה (כך על פי גרסאותיהם של שני הצדדים).
4995. מכאן ניתן להסיק, כי התובע נעצר למשך 13 חודש, קודם ליום 29.3.02, כלומר: בסמוך לחודש פברואר 2001.
4996. חישוב זה תואם את דבריו של התובע, כי הנתבעת עצרה אותו כאשר היה כבן 20 שנה, מאחר ונולד ביום 16.9.1980 (כך, לפי סעיף 1 לתצהירו, מיום 10.12.08).
4997. התובע תיאר אפיזודה שלמה של חטיפה נוספת, במטרה לאלצו לבצע פיגועים כנגד ישראלים.
--- סוף עמוד 65 ---
הנתבעת התעלמה מאפיזודה זו, ולא השיבה לטענות בעניין זה, הגם שהתובע, במסגרת חקירתו הנגדית, חזר על טענותיו לחטיפה נוספת, שמטרתה היא כפיית ביצוע פיגועי טרור.
4998. הצורך בהכרעה ובקביעת ממצאים עובדתיים בעניין זה נחסך מאתנו (וטוב שכך, עקב חומרת הטענות אותן העלה התובע), מכיוון שהתובע מיקד תביעתו לתקופת המעצר הראשונה בלבד.
5999. אבהיר, גם כי הנתבעת טענה לסתירות בעדותו של התובע. ברם, סתירות אלו אינן נוגעות למהותם של הדברים.
5000. לא כל שכן, שעיון מדוקדק בדבריו של התובע, יש בו כדי להבהיר את כוונתו של התובע, באופן שמעלה כי לא קיימת סתירה אמתית בדבריו. כך, לדוגמא, טענת הנתבעת כי התובע העיד בפני בית המשפט כי הוא היה סוחר בהמות, בעוד שבפני ד"ר ברודסקי סיפר כי טרם מעצרו עבד בבניה. סתירה זו יושבה בעדותו של התובע בפניי (עמ' 111, לפרוטוקול מיום 7.7.11) כאשר אמר (שורה 20-22):
"ש. אתה עזבת את העבודה ברש"פ לפני מעצרך?
ת. כן.
ש. ואיפה הלכת?
ת. עבדתי בבניין ואח"כ באתי לישראל ועבדתי חודש חודשיים ואח"כ עצרו אותי".
5001. מכל מקום, לאחר שהובהרה מסגרת הזמנים לתביעתו של התובע, בהתבסס על דברי הצדדים, כל שנותר כעת הוא לבחון את שלושת הפרמטרים לקביעת חוקיות מעצרו של התובע בידי הנתבעת.
סו.2.9 אזרחות התובע