על פי מכלול החקיקה התקפה, שיצאה מתחת ידי מפקד האזור, מדינת ישראל, באמצעות מפקד האזור, ממשיכה להיות הריבון דה-פקטו בעל הסמכויות והאחריות ביהודה ושומרון, פרט לסמכויות ותחומי האחריות שהועברו במפורש לידי הרשות הפלסטינית, על פי הסכם הביניים.
240. בטרם אנתח לעומק את הוראות הסכם הביניים המשליכות על התביעות שבפניי, ראיתי לנכון להבהיר את חלוקת שטחי הרשות בהסכם הביניים, שכן סמכויותיה של הנתבעת נקבעו בהתאמה לחלוקת האזור לשטחים מסומנים.
אסקור, בתמצית, את חלוקת האזור מבחינה גאוגרפית, ומבחינת סמכויות האזרחיות והפליליות הקיימות לרשות הפלסטינית בכל אחד מן השטחים, כפי שנקבעו בהסכם הביניים האמור (היבטים שונים של חלוקה זו, ככל שנוגע הדבר לסמכות לתפוס מקרקעין לצרכים צבאיים, מובא במפורט בפסק הדין בפרשת וופא הנ"ל; ראה: פיסקאות 235-237 לעיל). הסקירה מבוססת, בין היתר, גם על האמור במאמרו של זינגר, בעמ' 623-624.
242. איזורA
אזור A מורכב מאזור יריחו ומהערים הפלסטינאיות הגדולות בגדה המערבית, כלומר: ג'נין, שכם, טול כרם, קלקיליה, רמאללה ובית לחם (בעיר חברון חל משטר
--- סוף עמוד 146 ---
מיוחד, המחלק את הסמכויות הביטחוניות בין צה"ל ובין המשטרה הפלסטינית, בשל הימצאותם של ישראלים ברובע היהודי בעיר).
באזור A, המועצה הפלסטינית היא בעלת האחריות המלאה לביטחון פנים ולסדר הציבורי, והיא גם זו שנושאת באחריות המלאה לעניינים האזרחיים (בהתאם לסמכויות שהועברו לה בנספח האזרחי של ההסכם).
243. אזור B
אזור B מורכב מכל האזורים האחרים בגדה המערבית המאוכלסים בפלסטינאים (כ-450 ערים, כפרים ומחנות פליטים). באזורים אלו הוענקה למועצה סמכות אזרחית מלאה בדומה לזו שבאזור A.
סעיף XIII להסכם הביניים, שכותרתו "ביטחון" (security), בסעיף 2(א) שבו, קובע את חלוקת האחריות הביטחונית, וזו לשונו (כתבי אמנה, שם, בעמ' 15):
"2. א. תהיה היערכות מחדש מלאה של כוחות צבאיים ישראלים מאיזור B. ישראל תעביר למועצה, והמועצה תיטול על עצמה, אחריות לסדר ציבורי לפלסטינים. ישראל תחזיק באחריות המכריעה לביטחון על מנת להגן על ישראלים ולהתמודד עם איום הטרור".
המועצה הפלסטינית אחראית באזור זה גם על שמירת הסדר הציבורי של הפלסטינאים, בעוד שבידי ישראל מצויה האחריות המכריעה לביטחון, כדי להגן על הישראלים ולהתמודד עם איום הטרור. השימוש במילים "ישראל תחזיק באחריות המכריעה לביטחון" (Israel shall have the overriding responsibility for security), בקשר לאחריות הישראלית, מצביעה על כך שלאחריות ישראלית זו יש קדימות על פני האחריות הפלסטינית לסדר הציבורי, במקרה של התנגשות בין השתיים, שכן הסמכות האמורה נועדה, כפי שנכתב במפורש בסיפא של הסעיף, "על מנת להגן על ישראלים ולהתמודד עם איום הטרור" (for the purpose of protecting Israelis and confronting the threat of terrorism).