--- סוף עמוד 126 ---
5311. התובע העיד שעינו אותו; אולם, מסמך של הצלב האדום (ת/616), לפיו נציגי ארגון הצלב האדום בקרו אותו בכלא, עד סמוך למועד שחרורו, נעדר כל התייחסות בנוגע לטענת התובע, כי עבר עינויים.
5312. באשר לטענת התובע, כי הנתבעת רצחה שלושה ממכריו, תשובת הנתבעת היא כי לתובע אין כל תימוכין לטענתו זו, ודי בכך, כדי לדחות את הטענה.
סט.8 תשובת התובע לטענות הנתבעת
5313. בסיכומי התשובה, קבל ב"כ התובע, עו"ד קורנוויץ, על התנהגותה של הנתבעת, אשר עשתה מעשה אשר לא ייעשה, וכתבה ציטוט מטעה ולא נכון, מתוך פרוטוקול העדויות. כך כתבה הנתבעת: "התובע לא ידע אפילו מה כתוב בתצהירו, התובע העיד כי לא הקריאו לו בכלל את התצהיר". מתוך סיכומי הנתבעת נראה כי אירע מקרה חמור, בו אדם הוחתם על תצהיר שלא הכיר את תוכנו.
אך, לאמיתו של דבר, התובע כתב בעצמו, בכתב ידו בערבית, את התצהיר (ת/611), ואי אפשר לומר כי התובע אינו מכיר את אשר הוא כתב בעצמו, במו ידיו.
התובע העיד כי את התרגום לעברית של התצהיר שלו הוא איננו מכיר, ולא הקריאו לו את תרגום תצהירו. על כך ייאמר, כי התובע איננו אחראי על תרגום התצהיר, ואילו רצתה הנתבעת יכולה הייתה להגיש תרגום משלה לאותו תצהיר.
5314. לגבי הסתירה ביחס למועד תחילת מעצרו של התובע, ענה עו"ד קורנוויץ, כי הצדדים קיבלו עליהם את המועדים שנקבעו על ידי ארגון הצלב האדום, באישורים שניתנו מטעמם.
5315. נושא נוסף ממנו התעלמה הנתבעת הוא רציחתם של שלושה מן הכלואים בבית הכלא, כאשר נלקחו על ידי הנתבעת, ולא חזרו עוד.
תשובת הנתבעת – לטענת ב"כ התובע – הייתה כי מדובר בעדות שמועה, אשר הוא איננה קבילה, ולכן, אין טעם להתייחס לטענות אלו כנגדה.
--- סוף עמוד 127 ---
על תשובה זו משיב ב"כ התובע, ואומר, כי הרשות השלטונית שהייתה חייבת לשמור עליהם, כאשר אותם עצירים היו בידיה, היא הרשות הפלסטינית.
סט.9 דיון והכרעה
סט.1.9 רצח הכלואים
5316. ראשית אבהיר, כי אין בכוונתי לדון בטענות התובע, ביחס למותם של שלושה כלואים בשלב זה של ההליך. טענות אלו עשויות להתברר במסגרת הנזק הנפשי שנגרם לתובע, מכך שהיה משוכנע במותם.
5317. אין מקום, בשלב זה, לדון בנושא האמור, לגופו של ענין, כפי שאסביר, עתה.
5318. העיזבונות של מנוחים אלו או יורשיהם, אינם תובעים בתיק. דבר זה, הופך את הדיון במותם ואת התוצאות הנזיקיות של מותם, לדיון תיאורטי בלבד. אין ליתן פיצוי לאדם שלא הופיע כתובע בתיק, ולנתבעת לא ניתנה ההזדמנות להתגונן מפני טענותיו.