"...כמו כן, הסמכות השיפוטית של בתי המשפט ברשות הפלסטינית, מקורה בהסכמי אוסלו, במיוחד הפרק המתייחס לעזרה המשפטית ולסמכות שיפוטית. פרק זה קבע במפורש, כי בתביעות שמעוררות בעיות משפטיות יש להפנות לוועדה משפטית משותפת בין שני הצדדים, ואנו כרשות פלסטינית מחויבים ואוכפים את מה שהוסכם בפרק זה של ההסכמים הבינלאומיים".
259. הרישא של דבריו, מקובלים עליי, והם משקפים את המצב המשפטי הנכון, לפיו כוחה של הרש"פ יונק מהסכמי אוסלו, הוא הסכם הביניים.
במילים אחרות: מקור הסמכות ביהודה ושומרון הוא הממשל הצבאי, והוא זה שאיפשר – בשיטת המשפט הפנימית ביהודה ושומרון – להעניק סמכויות לגוף אחר, זולת הממשל הצבאי, כאמור בסעיף 4(א) למנשר האמור, שצוטט במלואו בפיסקה 236, ואשר כותרת השוליים שלו אומרת הכל: "העברת סמכות למועצה".
עינינו הרואות כי הריבון דה-פקטו ביהודה ושומרון היה ונשאר מפקד האזור; הוא זה שמוסמך להעביר סמכויות, כוחות ותחומי אחריות למועצה הפלסטינית; משמעות הדבר היא כי סמכויות וכוחות שלא הועברו לרש"פ, דהיינו: יתרת הכוחות והסמכויות – נותרת בידיו של מפקד האזור.
אם מתעוררת מחלוקת, האם תחום מסוים הועבר לרש"פ או נשאר בידי מפקד האזור, סעיף 6(ב) למנשר האמור מסדיר נושא זה, באומרו: "קביעת מפקד כוחות צה"ל באיזור כי כוחות ותחומי אחריות מוסיפים להיות בידו תהיה מכרעת לעניין זה".
המשמעות המשפטית למתכונת האמורה היא זו: במרכז ובמוקד נמצאת סמכות מפקד האזור; הרש"פ וסמכויותיה הינן בגדר בעלי סמכות משנית (דוגמה טכנית לכך
--- סוף עמוד 152 ---
נמצאת במשפט הפנימי הישראלי, בין סמכויות הממשל המרכזי לבין סמכויות השלטון המקומי, כגון: עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות).
ניתן להשוות זאת לאוטונומיה, בכפוף להערה המשפטית של יעל רונן, בפרק "המדינה", בתוך: סיבל ורונן, משפט בינלאומי, בעמ' 86: "הממשל העצמי בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה, אשר הוקם בהסכם הביניים, שונה מאוטונומיות מסורתיות, זאת כיוון שמדובר לא בהאצלת סמכויות ממדינה ריבונית ליישות הכפופה לה מבחינה חוקתית, אלא במנגנון ממשל עצמי אשר הוקם בהסכם בין ישראל, מכוח מעמדה כמעצמה הכובשת בשטח, לבין אש"ף, הארגון המייצג את הפלסטינים. עם זאת, מנגנון האצלת הסמכויות דומה לזה שבמדינה ריבונית".
ט.2.6 הוועדה המשפטית המשותפת
260. אבהיר, כבר כעת, כי המצהיר, ד"ר בראק, לא דייק בנקודה השנייה של דבריו (כפי שצוטט בפיסקה 258 סיפא לעיל), ביחס לוועדה המשותפת, לעניין התביעות המשפטיות.