יצויין כי טענת הבנק בהקשר לסעיף זה בעניין לקיחת ההלוואה שלא מטעמי מצוקה בשל יתרת החובה הנמוכה בחשבון באותו מועד אינה נצרכת לצורך
--- סוף עמוד 161 ---
טענת הבנק, שכן די בכך שעולה מדפי החשבון שההלוואה נלקחה בכל פעם לצורך פרעון הלוואה קודמת שנלקחה על ידי לקח עוד לפני התקופה רוט עבד בסניף. הטענה לגופה בסעיף זה אינה נכונה, וראוי היה שלא להעלותה, שכן יתרת החובה הנמוכה עליה הצביע שפרבר הייתה לפני שהחשבון עמד להיות מחויב עוד באותו יום בסכום ההלוואה הקודמת שעמדה לפרעון.
חיוב חשבון לקח בריבית האמורה היה כדין והבנק אינו חייב להחזירה.
תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
ח. הלוואה מיום 27.3.89 בסכום 40,000 ₪. ריבית שחויבה 2,142.67 ₪.
לקח: הבקשה נחתמה על ידי לקח (מוצג נ/47). לא קיבלנו את הסכם ההלוואה. הוצג מסמך אובליגו בלתי קריא מיום 29.3.89 (נספח 67 לתצהיר שפרבר).
הבנק: לקח אישר חתימתו על בקשת האשראי (עמ' 665, שו' 21-16). כספי ההלוואה שימשו לכיסוי יתרת חובה בסך של כ- 16,000 ₪, שנוצרה כתוצאה מרכישת ני"ע אלקו בימים 27.3.89 ו- 28.3.89, שלתובעים אין טענה בעניינן. יתרת ההלוואה שימשה בעיקר לכיסוי רכישות ני"ע אלקו שבוצעו בתחילת חודש אפריל 89 (עמ' 50 בתצהיר שפרבר). בתקופה זו לא בוצעו משיכות לא תקינות גם לשיטת התובעים. היו בחשבון ני"ע בשווי גבוה שניתן היה למכור במקום לקחת ההלוואה כך שלא הייתה מצוקה.
הכרעה: לקח הודה שהוא זה שחתם על בקשת ההלוואה. לאור כך שלקח הודה שהוא חתם על הבקשה, יש לראותו כמי שביקש את ההלוואה ולא ניתן לקבל את טענתו שהוא לא ביקש אותה. הבנק, מצידו, לא היה חייב בשמירת מסמכי ההלוואה מתקופה זו. הנטל להוכיח את הטענה שמדובר בהלוואה מזויפת נשאר על לקח. מתוך דף החשבון עולה כי בתאריך 27.3.89 נלקחה הלוואה בסכום של 40,000 ₪. הלוואה זו נפרעה בתאריך 27.6.89, בצירוף ריבית בסכום של 2,142.67 ₪ (בדפי החשבון מופיע החיוב במסגרת סכום כולל של 42,142.67 ₪ בתאריך 27.65.89 – נספח 11 בתצהיר שפרבר, עמ' 23 ו- 24). כמו כן מופיעים בדפי החשבון גם יתרת החובה וסכומי הרכישות של ני"ע, כפי שפורט בדוח מצטבר ניירות ערך (נספח 35 בתצהיר שפרבר עמ' כה-כו). הבנק הראה במסמכים את מקור חיוב הריבית.
--- סוף עמוד 162 ---
תביעת לקח בסעיף זה נדחית.
ט. הלוואה מיום 2.5.89 בסכום 70,000 ₪. ריבית שחויבה 745 ₪.
לקח: לא קיבלנו את הסכם ההלוואה, לא קיבלנו את בקשת ההלוואה ולא קיבלנו לוח סילוקין.