176. טענות הבנק: לקח העיד שהוא היה רוכש וקונה במקביל מניות שיא כדי ליצור ביקוש למניה, ובענייננו מדובר במניה שהיה לתובעים אינטרס ישיר ליצור לה ביקוש. אין דבר בתמלילי המניות אשר מוכיח כי היו בפועל מניות נוספות שהוצאו מהחשבונות, או כי רוט ביצע את רכישת המניות על דעת עצמו. לאור עדותו של לקח שהוא "תפס" את רוט בנושא חוסר במניות עוד בחודש מרץ 1997, תמוהה טענתו על רכישות שבוצעו בינואר 1999 ללא ידיעתו. אלמלא הרכישות שבוצעו בינואר 1999 לא היו בחשבונות כמות מספיקה לבצע את המכירות שבוצעו באותו חודש. לקח חייב היה לדעת שאין בחשבונות כמות מניות מספיקה להוראות המכירה שהוא נותן ולכן הוא חייב היה לדעת על רכישת המניות או להורות עליה בעצמו.
לגבי הנזק – לטענת הבנק בפועל המניות שנרכשו בחודש ינואר 1999 נמכרו במקביל על ידי לקח, ובסיכומו של דבר נשארו בחשבונות כ- 10,000 מניות. לפיכך, הנזק הוא
--- סוף עמוד 229 ---
לכל היותר ההפרש בין מחיר הקניה לתמורת המכירה. מאחר שהמכירות של המניות בוצעו כמעט במקביל, הרי שהרכישות והמכירות בוצעו בשערים דומים. בכתב התביעה חושב הנזק כעלות הרכישות בלבד, בהתעלם מכך שהמניות נמכרו ותמורתן התקבלה בחשבונות, ומשמעות קבלת החישוב הינה עשיית עושר ולא במשפט. התובעים כלל לא התמודדו עם טענה זו.
לקח העיד שהוא לא בדק כמה כספים נכנסו חזרה לחשבונות מהמכירות (עמ' 762, שו' 19-14), ולכן יש לקבל את חישוביו של המומחה בהיר לפיהם הנזק שנגרם הינו בסך של כ- 186,000 דולר (סע' 23.4.5 בחוות דעתו).
177. הכרעה: מתמלילי שיחות שנעשו בין רוט לחדר המבצעים של הבנק בחודש ינואר 99' עולה חוסר תקינות ברור בכל הקשור לפעולות של רכישת מניות פרפומניה בחשבונות לקח. רוט נתן לחדר המבצעים הוראות ביצוע שהיו תמוהות אפילו בעיני פקידי חדר המצב וכשהקשו עליו הוא פטר אותם בתשובות שאין בהן ממש. ניכרת ההפקרות שבה נהג רוט בכל הנוגע לרכישות מניות אלה ושקריו לפקידים האחרים.
כך, בתמליל שיחה מתאריך 12.1.99 (ת/27) אומר רוט (שכונה דנדי) לפקיד הבנק:
"דנדי: 405001 !
בנק: סליחה. חיפשנו אותך אתמול, כן?
דנדי: כן, אני יודע. ראית באיזה מכירות הוא מכר שמה?
בנק: כן, אתה מוכר... שמה?
דנדי: שמה קונה. עכשיו תקשיב אלי
בנק: קונה פארא (מגמגם) פאראלוקס?
דנדי: הם קצת הסתכסכו האחים, כן?
בנק: לא ידעתי
דנדי: אז (מגמגם) ב- 410 תעשה לו מה שהוא רוצה, ב- 405 הוא לא צריך לדעת. בסדר?