מכאן, שהנזק לתובעים הינו ההפרש בין עלות רכישת 137,500 המניות על ידי רוט -1,187,580 $, לבין התמורה ממכירת המניות על ידי לקח – 1,041,501 $. הפרש זה מסתכם בסכום של 186,136.73 $. על הבנק להשיב, אפוא, ללקח סכום זה. לאופן שערוך הסכום, נתייחס בהמשך.
מניות ניסקו
--- סוף עמוד 235 ---
180. טענות לקח: בחודש אוגוסט 93 החל לקח להשקיע במניות ניסקו. בחודש אוגוסט 95 המיר לקח אופציות ניסקו שהיו בידו למניות. באותו מועד היה שווי מניית ניסקו כ- 20.53 ₪ למניה. בחודש נובמבר 95 הגיעו אחזקות מניות ניסקו בידי לקח להיקף של כ- 289,903 מניות, שהיו אז שוות ערך לכ- 5,800,000 ₪. בין התאריכים 29.11.95 – 25.8.96 מכרו הנתבעים שלא כדין כ- 125,884 מניות ניסקו בחשבונות לקח, במחירים שבין 13-11 ₪ למניה, בסכום כולל של 1,636,492 ₪. לקח מעריך שהוא היה מחזיק באותן מניות עד שהיו מגיעות למחיר של 90 ₪ למניה, כפי שהיה בחודשים אפריל-מאי בשנת 2000, ואז מוכר אותן. הנזק שנגרם לו הוא ההפרש שבין הסכום שהתקבל ממכירת מניות אלו לסכום שהיה יכול להתקבל אילו נמכרו בחודשים פברואר – אפריל 2000, ובסך הכל 9,639,068 ₪ (קרן). (סעיף 9 בכתב התביעה ובתצהיר לקח, סעיף 29 בסיכומי לקח).
לקח טוען כי הנתבעים ביצעו שלוש פעולות רכישה של מניות ניסקו ומכרו אותן באותו יום, והכל ללא ידיעתו וללא רשותו, והוא דורש את עמלות הבנק שחוייב בגינן, כדלהלן: רכישה ומכירה ביום 4.12.95 של 40,000 מניות בחשבון 410110, בגין כך חוייב בעמלת בנק בסך 5,532 ₪ (קרן); רכישה ביום 11.9.95 של 2,400 מניות בסכום של 52,798 ₪ (קרן) בחשבון 410110, ובאותו יום נמכרו מניות אלה בסכום של 49,665 ₪. בגין כך חוויב בסכום של 3,133 ₪ (קרן); רכישה ומכירה ביום 5.12.95 של 1,000 מניות בחשבון 405001, בגין כך חוייב בעמלת בנק בסך 176 ₪ (קרן) (סעיף 9.12 עד 9.15 בתצהיר לקח).
לקח אינו מתכחש לכך שיתכן שהיו מכירות של מניות ניסקו שנעשו על ידו, אך לטענתו מכירות אלו נעשו כתוצאה מהמצוקה אותה חש עקב הגניבות שבוצעו מחשבונותיו. הדרך היחידה לדעת אלו מכירות נעשו על ידי לקח ואלו על ידי הנתבעים היא בהצגת ההוראות, שהבנק לא המציא. כנגד טענת הבנק שלקח מכר מניות ניסקו גם בבנק הפועלים, טוען לקח שהוא עשה כן על מנת להעביר כספים מבנק הפועלים לבנק המזרחי.
181. טענות הבנק: לקח לא פרט אלו מפעולות המכירה הרבות בתקופה הנטענת (מכירה של כ- 125,000 מניות), בוצעו ממצוקה ואלו לא בוצעו על ידו. מדובר בטענה סתמית ולקח לא הרים את נטל ההוכחה הן בנוגע לטענה שהפעולות לא בוצעו על ידו והן בנוגע לטענת המצוקה. לא הוכח קשר סיבתי בין המכירות לפעולות לא תקינות של רוט, ואף לא הוכח שבאותם מועדים הייתה מצוקה. טענות לקח לא עולות בקנה אחד עם התנהגותו. מעדות לקח עלה שהוא אינו יכול להצביע על הפעולות שלא