ובשנת 1992 נגנבו כ- 1,500,000 ₪ מתוך 3,655,000 ₪ משיכות שנעשו באותה שנה.
(סעיף 3.12 בתצהיר לקח ת/1).
79. הבנק: התובעים לא פרטו את המשיכות הלא תקינות לטענתם בשנים אלו, אלא תבעו סכומים כלליים. מדובר בטענה סתמית שלא ניתן לבחון אותה, והיא לא הוכחה על ידי התובעים, שעליהם נטל הראיה בדבר זיוף חתימתם. לקח הודה בחקירתו שהסכומים הנתבעים בהקשר זה מבוססים על הערכה בלבד.
הבנק טוען כי חלה התיישנות על טענות התובעים. כמו כן, נוכח פרק הזמן הרב שחלף מאז ביצוע הפעולות מסמכי המשיכות בוערו, והעובדה שהתובעים השתהו בתביעתם כך שמסמכים בוערו צריכה לפעול לחובתם. בנוסף, לא מתקבל על הדעת שלקח לא ידע על המשיכות ולמצער הוא התרשל רשלנות של 100% ולא מנע את נזקו. גם לשיטתו הוא לקח בשנים אלו דואר מהסניף והיה בודק את העמלות.
80. הכרעה - כללי: אין חולק, וגם לקח מודה בכך במפורש, כי הכספים הנתבעים על ידו בגין משיכות פנימיות בשנים 1992-1989, הינם על פי הערכתו של לקח בלבד שסכומים בהיקף כזה נגנבו ממנו בכל אחת מהשנים האמורות. לקח טוען את טענותיו בעלמא, על פי השערה בלבד, לפי קביעה שרירותית בלבד, שנעשתה "באופן בפרופורציונאלי" "לפי הערכה" המתבססת על "משוואה מתמטית" ועל "יכולת
--- סוף עמוד 45 ---
שלהם לגנוב" "באופן פרופורציונאלי, ככה שלא רואים אותו" (עמ' 331 שו' 24; עמ' 332 שו' 6; עמ' 333 שו' 24-20; עמ' 335 שו' 8-2, 27-25) להערכה זו אין כל בסיס עובדתי. היא לא מפורטת, לא ממוסמכת, ואפילו לקח עצמו אינו יודע להסביר אותה אלא רק אומר שזוהי הערכתו. אין גם הסבר מדוע בשנה מסוימת העריך משיכות כספים בהיקף כזה ובשנה אחרת בהיקף גדול יותר. לקח טען שעשה הערכה מחודשת, שההערכה שלו נעשתה על פי יכולתו של רוט לגנוב, וטענות כיוצא באלה שאין מאחוריהן ממש. באותה מידה יכול היה לקח לנקוב בסכומים אחרים לגמרי כמשיכות מחשבונו בשנים הנ"ל ודינן היה כדין הסכומים שנקב בהם, כשאיש אינו יכול לדעת, גם לא לקח עצמו, מדוע דווקא סכום כזה ולא סכום אחר. אין זו תביעה שניתן לקבלה, ועל כן יש לדחות את טענותיו של לקח לכספים בלתי ידועים ובהיקף בלתי ידוע, שנמשכו מחשבונו במזומן בשנים 92-89, שהסכום שנתבע בגינן נקבע על דרך של הערכה והשערה בלבד.
גם לגופן של טענות לקח, אין לקבלן, כפי שיפורט.
לגבי השנים 89-90
81. כאמור, לקח טוען כי להערכתו נגנבו ממנו בשנת 89 כ- 35,000 ₪ ובשנת 90 כ- 60,000 ₪. הבנק מפנה לכך שבמכתב הדרישה הראשון ששלח לקח לבנק באמצעות בא-כוחו דאז עו"ד מאיר מימון, מיום 9.7.00, דרש עו"ד מימון בשם לקח סכום כולל של 1,192,177 ₪ בגין השנים 91-89 (נספח 9 בתצהיר שפרבר נ/65). לטענת הבנק, סכום זה מהווה את כל המשיכות שנעשו בחשבון באותה תקופה. מאוחר יותר, בכתב התביעה, הורד הסכום הנתבע בגין שנים אלו לסכום של 395,000 ₪ בלבד. לקח טען בחקירתו בעניין זה "עשיתי הערכה אחרת", ללא מתן הסבר של ממש.