גם בחקירתו הנגדית, על ידי עו"ד ליטבק, מעיד אשרוב כי הצטברות הלחץ בסוף החודש היתה בתקופתו, לפני שהגיעו שתי המכונות המדוברות, ומתקן ואומר יותר נכון מכונה אחת מהן. אלו דבריו במלואם:
--- סוף עמוד 137 ---
"ש. זה נכון. אגב אתה סיפרת לנו לגבי התקופה שהיית מנהל ייצור, שאלה אותך חברתי לגבי העומס עליכם וסיפרת משהו שבסוף החודש יש יותר עומס זה נכון?
ת. כן. אני לא זוכר אם סיפרתי את זה בחקירה אבל עכשיו סיפרתי את זה.
ש. כן. אתה יכול לאשר לי שבסוף החודש רק ממה שאתה זוכר מהתקופה,
ת. בתקופתי, לפני שהגיעו שני המכונות המדוברות,
ש. כן?
ת. יותר נכון מכונה אחת מהם, אבל, לקראת סוף החודש כשהתחילו העבודות הגדולות אז הצטבר לחץ, כל סוף חודש הצטבר לחץ,
ש. הצטבר לחץ, ולא תמיד עמדתם בלוחות זמנים?
ת. השתדלנו לעמוד בלוחות זמנים תמיד כי זה חלק מהשירות שלנו, אבל אני נשאלתי לגבי היקף היכולות של המפעל, אבל ניצולת אם אני אומר 70 אחוז זה כולל לכל השנה לא רק לחודש, לקראת סוף חודש יכול להיות 100 אחוז ניצול ויש ימים שמכונות נסגרות. השקלול הוא בערך 70 אחוז," (שם, ע' 969).
בניגוד לעולה מעדותו בעניין יכולת הייצור של גברעם, מעיד אשרוב כי לא פעם היו מקרים בה העבירו גברעם עבודות הן לדפרון והן לאמקה. העד אף מאשר קיומם של מקרים ספציפיים שהוצגו לו על ידי עו"ד ליטבק. כך העיד:
"ש. אתה גם אמרת בחקירה שלך כי כאשר מכונה מתקלקלת ונתקעים בלי מעטפות רוכשים אותם מדפרון או מאמקה, זה נכון?
ת. היו מקרים כאלה.
ש. היו מקרים כאלה. ואתה גם סיפרת שיכול להיות מצב שבגלל ניצול כושר הייצור במפעל נזקקים לרכוש מתחרות ממתחרים כדי לעמוד בלוחות זמנים, זה גם נכון?
ת. זה גם, כן זה נכון.
ש. ותסכים איתי שההחלטה לקנות מעטפות מאחרים היא לא בסמכות מנהל ייצור אלא מנהל שיווק.
ת. בהחלט.
...
ת. לי זה לא זכור אבל היו לא מעט מקרים שבאמת, לא מעט מקרים כאלה שנעזרנו במתחרים כדי לעמוד בזמנים.
...
ת. אני לא זוכר את זה ספציפית אבל שוב יש יחסי עבודה, היו יחסי עבודה בין מפעלים, עם חומרי גלם דברים כאלה כי זה, לי שוב, בנקודה ראות זה היה נראה טריוויאלי שפעם הוא השתמש בי פעם אני אשתמש בו. (שם, ע' 972).
דברים אלו נאמרו אף בחקירת העד על ידי עו"ד עשת, ב"כ נאשמים 4-5:
"ש. חברתי שאלה אותך כבר לגבי הנושא של היעזרות של יצרנים זה בזה, אני רק אצטט את המשפט שלך גם בחקירה אבקש שתאשר, אני מצטט מהודאתך מה-20 לינואר גיליון 5 שורות 178-179 לפעמים