ת. לא צריכות לקרות אבל קרו
ש. קרו. עכשיו זה נכון גם להגיד שאתה הגדרת את המצב בשוק של המעטפות שאתם גברעם ניסיתם לשרוד." (שם, ע' 1448).
המאשימה, בחקירתה הנגדית, שאלה את העד באשר למדיניותו של נאשם 1 בעניין הרחבת חוג הלקוחות של גברעם. כך ענה:
"ש. וגם בתמליל של ההודעה השנייה מיום 29.1.03 בעמוד 27 שורות 13 14. אתה אמרת לחוקר שיקול שאני נותן ליאיר ללכת ולהציע הצעות זה ברור שהוא שיקול פתוח כי קודם כל יש לו יותר ניסיון ממני והוא מכיר יותר אתה מאשר גם את הדברים האלה?
ת. בהחלט.
ש. בהחלט. זה נכון שירון תמיד היה ירון היה אומר שהוא לא נכנס לדשא של השכן שיש לו דשא משלו ולשכן יש דשא אחר?
ת. כמה פעמים הוא אמר את זה.
ש. בהודאה שלך אמרת לא כמה פעמים אלא הוא תמיד טען שהוא לא נכנס לדשא של השכן. שיש לו דשא משלו. אז זה תמיד או כמה פעמים? התרשמת זה מוטו אם אתה אומר הוא תמיד טען? לא התרשמת. אז סתם אמרת תמיד. הוא אמר ההיפך?
ת. לא." (שם, ע' 1458).
לדבריו, ההימנעות מכניסה ללקוחות של מתחרים אחרים היתה מדיניות עסקית לגיטימית מאחר שנאשם 1 חשש שכתוצאה מכך תגבר התחרות ומחירי המעטפות יישחקו כליל. כך גם הבהיר את דבריו הנ"ל, בחקירתו החוזרת:
"ש. שאלה אותך חברתי על עניין הדשא של השכן. בוא תסביר לנו בבקשה למה הכוונה כי חברתי לא, בעצם לא השלמת לה את התשובה. נתת לה רק, מה השיקול העסקי שעומד פה. מה השיקול הכלכלי?
ת. השיקול אומר שתכלס יש לכל ספק וספק את הלקוחות שלו. ואם אנחנו מתחילים לדרוך על הספקים האחרים ולקחת מהם לקוחות אז המלחמה תחריף. אז רמת המחירים תרד עוד יותר כי אנחנו לוקחים מספק אחר." (שם, ע' 1461).
מדברים אלו ניתן להסיק כי קייזרמן, בתפקידו המשמעותי, היה בקיא בכל אשר נעשה בגברעם וככזה יש לקבל את עדותו. עוד העיד קייזרמן כי המחירים היו נקבעים בישיבות משותפות לו, לנאשם 1 ולמוראש, כדלקמן:
--- סוף עמוד 146 ---
"ש. עכשיו איך קבעתם או בעצם מי קבע ואיך קבעתם את הצעות המחיר?
ת. הצעות מחיר בעקרון יש תמחיר. קובץ אקסל ניתן למדנו אותו כמובן אני למדתי אותו הרבה זמן, יאיר כבר היה ידע את זה. ושמה לפי זה היינו מכניסים את הנתונים של הדרישה ומה שיצא בסוף אז היינו דורשים את המחיר.
ש. אמרת יאיר אני. זאת אומרת את ההצעות המחיר אם אני מבינה נכון ביום יום זה אתה,
ת. ביום יום זה אני ויאיר.
...
ש. עכשיו לגבי מכרזים מי ישב?
ת. מכרזים שהיו מכרזים גדולים ישב ירון אני ויאיר. הכנסנו את כל הנתונים בצורה מסודרת לפי דרישות המכרז לטבלה. הצבנו אותה ברמת מחירי קניה של נייר, מחיר קניה של דבק, שעות עבודה, כוח עבודה, ובסוף יצא מספר. המספר הזה אנחנו היינו בודקים אותו לעומת זכייה במכרזים קודמים. והיינו מגישים את ההצעה. היו ויכוחים." (שם, ע' 1437).