ראיות המאשימה כנגד נאשם 1
117. מהעדויות מוכחת נוכחותו בכל פגישות התיאום; מחומר הראיות מוכח כי פגישות אלו נגעו הן לתיאום וחלוקת העבודות בשוק הממשלתי והמוסדי עסקי והן להתחשבנות לעבר.
מהעדויות שנשמעו בבית המשפט, לגביהן פורט לעיל, עולה כי נאשם 1 ניהל שיחות עם מתחריו וכי שיחות אלו נגעו במישרין לתיאומי המחירים וחלוקת השוק.
אף מרבית הראיות לתוכנן של הפגישות נתפסו, לא רק בגברעם, אלא בתוך ביתו של נאשם זה (ראו האמור בעניין התיק החום).
עוד הוכח כי גברעם העבירה לדפרון עבודות ייצור. טענת הנאשמים כי עבודות אלו הועברו מטעמי העדר כושר ייצור, נסתרו מעדויות עובדי גברעם, אשר הציגו גרסאות סותרות מהקצה אל הקצה.
ראיות בלתי סתירות הובאו ביחס לתיאום מראש של מכרזי רשות הדואר, ובדגש על מכרזי מעטפות חמנית ויקינטון ראיות אלה הצביעו באופן מפורש, ולכן לא הוצגה לו כל גירסה סותרת המעלה ספק, כי חלוקת מכרזים אלו היתה חלק מהתחשבנות כללית – התחשבנות רוחב, אשר כללה אף את מכרזי הבחירות. בעניין זה אציין כי לא הוכחה רוטציה במכרזים אלו, אולם התחשבנות רוחב הוכחה באופן מוחלט.
הודיה וראשית הודיה
118. המאשימה טוענת עוד כי עדויות על דבריו של הנאשם ומעשיו מהוים הודיית חוץ, או לכל הפחות ראשית הודיה.
--- סוף עמוד 187 ---
עדותו של רוני טל, כי הוא פנה אל הנאשם 1 והאחרון אישר במפורש שגברעם "מדברים עם המתחרים" (פרו', ע' 322), מהווים לדברי המאשימה הודאת חוץ של נאשם 1 בנושא אישום זה. באשר להודיית חוץ של נאשם בעל-פה, שלא בפני איש מרות, כותב המחבר קדמי כך:
"במקרה כזה, אין מנוס מלסמוך על זכרונו של מי ששמע אותה, ועל אף שלא נערך רישום בדבר תוכנה." (שם, ע' 9).
אף דבריו של העד דניאל יעקב, שהובא לעבוד בגברעם על ידי נאשם 1, העיד כי וול הסביר לו בפשטות שחברות המעטפות מחלקות ביניהן את השוק במגזר המוסדי, וזאת לפי שווי המכרזים, ונתח השוק של החברות (פרו', ע' 1301), מהווים הודיה של נאשם 1 בביצוע העבירות נשוא אישום זה. דברים אלו נתמכים במסמכים שנתפסו בגברעם ובדפרון, ובעיקר ת/77 ו-ת/88 - הטבלאות ממלון ימית, ובייחוד החישובים שנערכו בסופן.
מלבד הודיות אלו, הרי שמהעדויות אשר הובאו לפני בית המשפט עולה כי דברים נוספים אשר נאמרו על ידי הנאשם 1 והתנהגויות כאלו ואחרות עולות לכדי ראשית הודיה:
אהרון כהן העיד כי "הוא [נאשם 1 – י.ש.] היה יושב וידענו מראש מכרז שעוד לא הגיעו התוצאות שלו, אני ידעתי מראש דרך ירון שאתה יכול להיות רגוע זה שלי. זה שלי. ובהמשך: "הייתה תכונה אחת מיוחדת לירון, הוא לא ידע להסתיר את הדברים. הוא היה מגיע עם מנהל השיווק שהיו הולכים לשם והיה בא והיה אומר, אהרן סגרנו, את זה עכשיו על הלוח הזה תתכנן את המכונה הזאת, את זה אתה הולך לקבל..." (פרו', ע' 28). עוד סיפר כהן, כי נאשם 1 היה מעדכנו כאשר יצא לפגישות עם המתחרים וכן כאשר חזר, וכי נאשם 1 אמר באוזניו, כי טרם העברת התיק החום לביתו של נאשם 1 הוא נשמר בתיקרה האקוסטית במשרד. ביחס אליו שמע כהן את נאשם 1 אומר כי אם יתפס התיק החום "הוא ילך לבית הסוהר" (שם, ע' 35). מדברים אלו עולה כי נאשם 1 היה מודע למעשיו, וידע כי אלו אסורים.