טענה זו הינה כרתימת העגלה לפני הסוסים. מוסכם על הכל כי טרם הקמת מפעל אמקה מעטפות לא היתה בידי תשלובת אמקה היכולת לייצר מעטפות, והיא רכשה מעטפות מגברעם ושימשה כסוכן של גברעם. דווקא הוצאת הזמנה זו הינה עדות לכך כי לגברעם היתה ידיעה פוזיטיבית כי המצב הנוכחי אינו כזה כשהיה. ברי שגברעם לא היתה מוציאה הזמנה כגון זו, לו אמקה היתה עדין בגדר סוכן וגברעם לא היתה יודעת על הקמת המפעל לייצור מעטפות. לביסוס טענה כה רחוקה מהמציאות היתה נדרשת לכל הפחות ראיה כי גברעם נהגה להוציא הזמנות שווא לסוכניה, אף שידעה כי הם אינם יצרני מעטפות, וכמובן ראיה כזו אינה בנמצא.
אף ההשערה אשר הועלתה על ידי הסנגורים לפיה מדובר בהזמנה שמטרתה היתה להבטיח את החזר חובותיה של אמקה כל גליל (כסוכנת משנה) לגברעם (פרוטוקול עמ' 746 ש' 13-17), אינה סבירה. טענה זו סותרת את טענתה העובדתית של אמקה לפיה היא כלל לא יכלה לייצר מעטפות, אם כי הוצאת הזמנה אשר אין בצידה יצירת חבות אינה
--- סוף עמוד 204 ---
יכולה לקזז את חובותיה של אמקה כל גליל. בשולי דבריה העלתה אמקה את הטענה כי מדובר במעטפות פופולריות, אולם אין אני מקבל את אחיזת המקל בשתי קצותיו – מחד לטעון כי לאמקה כלל לא היתה יכולת ייצור ומנגד לטעון כי היתה בידה היכולת לייצר, אולם רק את המעטפות הפופולריות.
ראיה נוספת לתחילת מועד פעילותה של אמקה וידיעת גברעם על כך, הינה המחברת הקטנה של נאשם 1 שנתפסה כחלק ממוצג ת/77. ראיה זו אף אינה נסתרת בטענת ההגנה, אשר אין אני מקבלה, כי החישובים במחברתו של נאשם 1 נעשו בדיעבד. מהעמוד הראשון במחברת, המסומן בנומרטור ח138, עולה כי לפי רישומי נאשם 1, אמקה "זכתה" במכרזים של רשות הדואר כבר מחודש אוגוסט 1995. נתון זה מעיד הן על ידיעתו של נאשם 1 על יכולה של אמקה לייצר במועדים אלו והן על סתירה טענתה של אמקה כי החלה לייצר רק בתחילת שנת 1996.
סיכום בעניין מועד תחילת פעילותה של אמקה
136. מן המקובץ עולה שהמאשימה הוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי אמקה החלה את ייצור המעטפות לכל המוקדם בחודש יולי 1995 וכי גברעם לא רק ידעה על שינוי זה במועדו אלא אף הזמינה מעטפות מאמקה.
הראיות כנגד נאשמים 6-8
137. כנגד נאשמים אלו עומדות הודיותיו של נאשם 6 אולם בניגוד לנאשמים 1-5, הרי שבידיה של אמקה לא נמצא תיעוד של תיאומי המחירים, והראיות כלפיה הינן הראיות אשר נתפסו בידי יתר החברות והעדויות באשר לחלקם בשוק.