הוסף לכך את הודעות נאשמי אורק, שיש בהם ראשית ראיה, והמסמכים הנוספים שהוגשו, כמפורט לעיל, והרי לך תמהיל המצריך הסבר מהנאשמים לביצוע התשלומים שבטבלה, ואלה לא סיפקו הסבר שכזה בבוחרם שלא להעיד.
(כן ראו ע"פ 2132/04 סלים קייס נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(2), 2795; ע"פ 637/05 יוסף וגנר נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 170).
--- סוף עמוד 236 ---
הנה כי כן, ביצוע התשלומים בדרך ובמועדים שנעשו כפי שפורט לעיל, הינה ראיה מוצקה. ראיה המהווה את ההסבר ההגיוני היחיד כי תשלום כספים אלה שולמו לאורק בעבור הפסקת הייבוא מצד אורק. כך גם נסיון החיים מלמד שאדם המקבל כספים, ומוציא בגינם חשבוניות ובמיוחד כשמדובר בסכומים משמעותיים, משני גורמים שונים, ובאופן עקבי במשך תקופה מסוימת יודע בעבור מה קיבל אותם. למן ראשית חקירת הרשות ועד לשמיעת המשפט, היה לנאשמים זמן רב להתכונן וכן להכין ולהביא את ראיותיהם, לרבות הנהלת החשבונות, ולהתכבד ולפרט בעבור מה שולם כל סכום וסכום, איזו עבודה ביצעו בגינם, הכיצד ומדוע הסכומים זהים וכיוצא באלה.
לענין אי הבאת ראיה הנמצאת בשליטת נאשם, יפים דבריו של כב' השופט א' א' לוי בע"פ 7463/00 פלוני נ' מדינת ישראל פ"ד נז(4), 865, בציינו:
"במצב זה אין לראות במערער כמי שנבצר ממנו להציג ראיה העשויה להביא לזיכויו, אלא כמי שאף שאותה ראיה הייתה בהישג ידו, הוא נמנע מלהביאה לבית המשפט. ניסיון החיים מלמד שכך לא נוהג נאשם הטוען לחפותו, ולעניין זה כיוונה ההלכה הפסוקה באומרה כי ... הימנעות מהזמנה לעדות של עד הגנה, אשר לפי תכתיב השכל הישר עשוי היה לתרום לגילוי האמת, יוצרת הנחה, שדבריו היו פועלים לחיזוק הגירסה המפלילה, בה דוגלת התביעה..."
"(בלשונה של כב' השופטת בן פורת, כתוארה אז, בע"פ 437/82 אבו נ' מדינת ישראל [5], בעמ' 97-98; וראו ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ באמצעות בנין דור בע"מ נ' רוזנברג [6], בעמ' 614; ע"א 3199/93 קראוס נ' ידיעות אחרונות [7], בעמ' 872". (שם, פסקה 10).
מקרה מובהק לקבלת ראיה נסיבתית והרשעה בגינה, היה נשוא ע"פ 4471/03 מדינת ישראל נ' קריספין, פ"ד נח (3), 277 (2004), בו נמצאה טביעת אצבע על נורה במקום האירוע, ואולם הנאשם לא סיפק הסבר סביר להימצאותה שם. כב' השופטת (כתוארה אז) ד' ביניש, מציינת:
"כאמור, הראיה הקושרת את המערער למעשה הדקירה היא טביעות אצבעותיו שנמצאו על הנורה. יש לציין, כי ההגנה לא חלקה על מהימנות העדויות לפיהן הנורה לא היתה מנותקת שעות מעטות לפני האירוע, וכי טביעות אצבעו של המערער על הנורה נמצאו לאחר ששכן הגר בבניין הפנה את תשומת-לב השוטרים שבאו למקום בסמוך לאחר האירוע לכך שהנורה נותקה מהחשמל. התברר כי ניתוק הנורה אינו יכול להיעשות באופן מקרי, מאחר שהנורה נמצאה במקום גבוה, ובביקור של בית המשפט קמא במקום נדרש המערער לעמוד על קצות אצבעותיו על-מנת לסובבה. הימצאות טביעות אצבעותיו של המערער על חפץ נייח ששימש להקלת ביצוע