ת. לא.
ש. אתה לא נזכר. אני מבקשת להגיש לפי סעיף 10 א' לפקודת הראיות את החלק הזה של ההודעה של העד. אני מקריאה את זה לפרוטוקול: היתה גם בעיה של כניסה ללקוחות שלכם, נכון? למה הכוונה? שסיטונאים של דפרון ואמקה נכנסו ללקוחות שלכם. תשובה: בין היתר, הרי מה אכפת לי כמה הוא מוכר ללקוחות שלו? אתה נזכר שהיה בישיבה בדן,
עו"ד ליטבק: בהמשך הוא אומר שאין שום בעיה,
ת. זה לא אכפת לי כמה הוא מוכר ללקוחות שלו. אכפת לי, אם הוא נכנס ללקוחות שלי, אני צריך לשמור על הלקוחות שלי, אני צריך להביא פרנסה ואני גם מתחרה בו היום והוא גם מתחרה בי היום.
ש. אז אתה צריך לשמור על מגזר הלקוחות שלך. זה בעצם מה שנדון בישיבת דן אכדיה,
ת. מה זאת אומרת? אם אני הולך ונלחם להביא לקוח מסוים, אני אלחם בשיניים שלי שהוא יהיה לקוח של גברעם ושהמתחרה לא ידגדג אותי שמה ולא יכנס בי. אני תמיד ביחסים ותמיד עם יד על הדופק." (שם, ע' 235).
העולה מן האמור, ככל ששאלות המאשימה נגעו בעיקרו של הקרטל, כך התגברה בעיית זכרונו של העד. אף כאשר נשאל על האמור לעיל, אף רענון הזיכרון לא הספיק והמאשימה ביקשה לעשות שימוש בסעיף 10א ולהגיש את דבריו של העד בהודעתו.
כאשר מוראש שם ליבו לכך כי תשובתו התייחסה לעיקרו של הקרטל, ניסה להסיט את התשובה לכיוון עקרוני דהיינו, שזהו תפקידו ככלל, ולנסות לנתקה מתוכן הישיבה במלון דן אכדיה. אלו דבריו:
"ש. אז בשביל זה נפגשתם בדן אכדיה ובדן תל אביב.
--- סוף עמוד 76 ---
ת. לא אמרתי שבשביל זה נפגשנו, אבל אני, זה חלק מהתפקיד שלי, שאני צריך לשמור, אני עובד מאוד קשה להביא לקוחות ופרנסה ואני צריך לשמור אותם, שהם יהיו שלי.
ש. אז זה מה שעלה בישיבה.
ת. זה לא אני אמרתי." (שם, שם).
אולם כאשר עימתה אותו המאשימה עם הודעתו, נאלץ לאשר כי אם בהודעה נכתב שנושא זה עלה בפגישה, אזי כך הוא הדבר:
"ש. אז אני הבנתי לא נכון. אני הראיתי לך, שאתה אומר, שזה מה שעלה בישיבה ועכשיו אתה מספר לי באמת על לשמור לקוחות,
ת. אני אומר לך בדיוק מה. אם אני אמרתי וכתבתי שמה, כנראה שכן זה עלה, אבל אני אומר, כרגע מה שאני יודע, מה שאני זוכר, זה חלק מהתפקיד שלי ואבוי לי אם אני לא אדע כחלק מהתפקיד שלי, אם הוא נכנס ללקוח שלי או לא." (שם, ע' 236).
מן המקובץ עולה שמלבד בעיית היבואנים ועניין המחירון החדש, אשר אינם חלק מפרט האישום הראשון, נדונה בפגישה בדן אכדיה אף בעייה נוספת והיא כניסת מתחרים ללקוחות של חבריהם. וכדברי המאשימה – "מוראש התייחס בעדותו לסיטונאים השונים בשוק, ולקושי מולו ניצבות הנאשמות לאור נסיונם של סיטונאים אלו לתחר בין הנאשמות" (סיכומי המאשימה, ע' 26).