--- סוף עמוד 96 ---
ואני הייתי נוכח וכל טיפש, שיושב שם, יכול לחבר אחד ועוד אחד." (שם, ע' 108)
וכן:
"ש. אני אומר לך, שאתה לא יכול, מהנסיבות שאתה מתאר, להיות בטוח, שירון ניהל שיחה מסוימת, בטוח אתה לא יכול להיות, עם דוברובסקי ולא עם מישהו אחר. ואתה מעיד בשבועה, אתה צריך,
ת. אני מעיד בשבועה. אתה אומר את זה כך.
ש. אני אומר, שבטוח אתה לא יכול להיות. אתה יכול להסיק מסקנה, אבל בטוח, אתה לא יכול להיות.
ת. תשמע, תהליך השיחה והדברים איך שהיו, זה יכול להיות רק זה, אלא אם יש דברים, שקצת לא תואמים לתהליך הטבעי של העולם. כשמישהו מתלונן, מבקשים את המישהו האחר, מדברים איתו על אותו נושא ואומרים לו אבל זה מה שסיכמנו, שמטניר ייתן את זה ואתה נותן את זה ואתה משבש לנו את הכל והכל ופתאום זה מישהו שנכנס לשיחה הזאת באמצע, אם זה נתפס פה בעיני האנשים, כל הכבוד." (שם, ע' 149).
גם הניסיון לסתור את עדותו של כהן בטענה שנאשם 1 קורא לנאשם 4 בשמו הפרטי ולא בשם משפחתו לא צלח, וכהן הסביר כי כאשר נאשם 1 מבקש ממזכירותיו שיתקשרו לנאשם 4 הוא מכנה אותו בשם המשפחה כדי שלא יהיה בלבול עם יוסי נדב. (שם, ע' 150).
יודגש כי בתשובה לעו"ד ליבאי אישר העד כי אכן מעולם לא נכח בפגישות כל שהן בין המתחרים וכי ידיעותיו באשר לקיומן נובעות משמיעת השיחות והעידכונים אותם קיבל מנאשם 1, כמפורט לעיל (שם, ע' 145, ע' 150).
באשר לשיחות עם אנשי אמקה העיד כהן כך:
"ש. אתה יודע, כששמעת שירון מדבר עם שרגא, אתה יודע על איזה שרגא מהם, עם איזה שרגא מאמקה הוא דיבר?
ת. אני יודע על שרגא מאמקה, מנהל של אמקה.
ש. ואם יש יותר משרגא אחד, אז מה, עם איזה שרגא הוא דיבר? אתה לא יודע.
ת. הוא דיבר עם המנהל.
ש. עם המנהל.
ת. כן.
ש. איך אתה יודע שזה המנהל, רק שמעת שרגא.
ת. עם שרגא המנהל.
ש. אבל אם אני אגיד לך, נניח אם אני סתם אגיד לך שיש, לא שאני אומר לך שזה נכון,
ת. נו?
ש. שיש באמקה שרגא בוחבוט, שרגא זילברמינץ ושרגע וייס, עם מי מהשלושה הוא דיבר?
ת. אני, עם שרגא בוחבוט, אם הוא מפעיל אז הוא לא דיבר איתו,
--- סוף עמוד 97 ---
ש. טוב, תודה, תודה רבה. תודה רבה, אנחנו עוד נגיע לנקודה הזאת, אהרון, אני מבטיח לך. תגדי לי עכשיו, את השם עידו מאמקה שמעת? על השם עידו.
ת. שמעתי אבל לא נפגשתי איתו.
ש. שמעת, אבל שמעת אם ירון דיבר עם עידו אי פעם? לא שמעת.
ת. לא.
ש. לא שמעת. זאת אומרת לך אין מושג למעשה מי זה עידו מאמקה.