עו"ד ברג: אני מבקשת שביהמ"ש יקבל את דבריו של העד בהודעה שלו לפי סעיף 10 א' לפקודת הראיות. בהמשך לציטוט הקודם העד נשאל,
... [התנגדות של עו"ד ליטבק – י.ש]
כב' השופט: אני מקבל את זה על פי סעיף 10 א'.
עו"ד ברג: אני מקריאה. העד נשאל: לא ענית על השאלה האם נושא התיאומים עלה גם בשיחות בינך לבין יאיר וירון. לא שאלת שום דבר, לא התעניינת אצלם מה קורה? העד משיב בשורה 309: לאחר שהייתי עד לשיחות הטלפון האלה שאלתי את ירון אם קיים קשר בין גברעם לבין אמקה ודפרון, ירון אמר לי שכן. לשאלת, מה בדיוק שאלתי, אני משיב, כי שאלתי האם אתם מדברים עם המתחרים? והוא
--- סוף עמוד 106 ---
אמר לי כן. לשאלתך, לא שוחחנו עוד בנושא הזה. גם עם יאיר לא היו שיחות בנושא הזה." (שם, ע' 322).
באותו האופן ענה העד גם בעניין שמיעתו הבלתי אמצעית של השיחות שניהלו נאשם 1 ומוראש עם יתר הנאשמים. גם בעניין זה, נדרשה המאשימה לעשות שימוש בסעיף 10א לפקודה. וכך התנהל הדיון:
"ש. אותן שיחות, שדיברנו עליהן, שהיית עד להן, שיחות עם מתחרים, אתה זוכר דוגמאות של שיחות כאלה?
...
ש. תראה, אני קצת מבולבלת, אתה כל הזמן אומר לא מעדות אישית. אתה לא היית עד לשיחות כאלה?
ת. לא.
ש. אני רוצה לרענן את הזיכרון שלך בעניין הזה. אותה הודעה של 31.10.02 שורות 316-319.
ת. כן, אבל עוד פעם, אני לא זוכר, זה שוב אותה שאלה. לא זוכר שהייתי עד לשיחה,
ש. אתה לא זוכר שהיית עד. אתה אומר כאן שהיית עד חמש עד עשר פעמים. אתה לא זוכר את זה?
ת. טוב, ב-2002 אולי זה היה בין חמש לעשר, היום זה אפס.
ש. אם אמרת את זה ואתה חתום, אז מן הסתם זה נכון?
ת. אם אני חתום, אז כנראה שזה נכון. כן, כנראה שזה נכון.
עו"ד ברג: אני מבקשת לקבל לפי סעיף 10 א' את דברי העד בהודעה שלו מיום 31.10, שורה 316: באיזה תדירות היה ירון משוחח עם המתחרים? תשובה: לא היתה תדירות גבוהה, זה היה בהתאם לצורך. שאלה: כמה פעמים אתה היית עד לשיחות של יאיר או ירון בענייני התיאומים? תשובה: מספר פעמים. עם כל אחד מהם, אני מעריך, שיותר מחמש פעמים, אבל לא יותר מעשר פעמים.
כב' השופט: התקבל." (שם, ע' 323-325).
וכן:
"ש. אני אשאל שוב, למה נגעו השיחות האלה, עד כמה שאתה זוכר, עם המתחרים?
...
ש. אני רוצה לרענן את זיכרונך, שורות 320-323.
ת. אוקי.
ש. אוקי מה? אתה נזכר בזה, שאלה השיחות שהיית עד להן?
ת. לא, אני לא נזכר שהייתי עד לשיחה כזאת או אחרת, אבל לפי הנאמר פה זה עסק במחירים, או בגיבוי שחברה אחת נתנה לאחרת.