171. לא אוכל לחתום פסק דין זה מבלי להתייחס בקצרה לתביעה שלפניי ממעוף הציפור – וזאת משתי נקודות מבט המשתלבות זו בזו:
נקודת המבט הראשונה עוסקת בזהות המרוויחים הפוטנציאליים והמפסידים הפוטנציאליים מהצלחת תביעה מהסוג בו עסקינן. עניינה של התביעה שלפניי במיזם שאפתני שקרס. כישלון המיזם הותיר אחריו שתי קבוצות עיקריות של נפגעים: המשקיעים שהשקיעו במיזם באמצעות רכישת מניות, אשר הפסידו את כל כספם משנקלעה קבוצת בטר פלייס לפירוק; והנושים של קבוצת בטר פלייס, שנותרו עם מסת נכסים מצומקת להיפרע ממנה את חובותיהם. תכלית התביעה היא להגדיל את מסת הנכסים העומדים לחלוקה בין הנושים, באופן שכל אחד מהם יוכל להיפרע חלק גדול יותר מחובו. תכלית זו היא שצריכה לעמוד לנגד עיני המפרקים, ואולם הגשמתה בדרך בה הלכו המפרקים במקרה זה אינה ראויה. ההליכה בדרך זו משמעה כי המשקיעים המרכזיים במיזם, אשר מטבע הדברים שימשו, בעצמם או באמצעות נציגיהם, כדירקטורים בקבוצת בטר פלייס, ידרשו לשלוח שוב יד לכיסם (ואם התברכו בביטוח אחריות תקף המכסה את חבותם – להפעילו), ולהעלות לטובת המיזם תרומה נוספת, מעל ומעבר לכספים שכבר השקיעו בו. לכך אין, במקרה הרגיל, הצדקה. אחריות המשקיעים במיזם מסוג זה מוגבלת, כפי שברור היטב לכל המעורבים, ובכלל זה לנושים, לסכומי השקעתם. כל הפסד מעבר לכך הוא הפסד שהנושים נטלו סיכון לגביו. מכאן שבהעדר נסיבות חריגות, אין מקום לחייב את מי שעמדו מאחורי המיזם בתשלום סכומים נוספים בעקבות קריסת המיזם. בוודאי שאין מקום לעשות כן במסגרת תביעה של קבוצת בטר פלייס עצמה, ובשם טענות החסומות מטעמים ראויים באמצעות כלל שיקול הדעת העסקי.
172. נקודת המבט השנייה עניינה התמריצים שתביעה מהסוג בו עסקינן מספקת לניהול ראוי של חברות בכלל, וחברות הזנק (Startup) בפרט. בבקשת הסילוק של נושאי המשרה (פסקאות 21 – 22), אנו מוצאים את האזהרה הבאה:
התביעה דכאן מתיימרת לאיים על ענף חברות ההזנק בישראל. אם התוצאה של אי הצלחה של מיזם חדשני או חברת סטארט אפ תהא לא רק הפסד הממון העצום שהושקע על ידי בעלי המניות, אלא גם נקיטה בהליכים משפטיים אישיים כנגד נושאי המשרה, שפעלו לטובת החברה ומונו, במישרין או בעקיפין, על ידי אותם בעלי מניות שהפסידו את כספם – קשה לראות גורם עסקי רציני שיסכים להשקיע במיזמים חדשים. קשה גם להניח שיהיו מועמדים ראויים שיסכימו לכהן כנושאי משרה במיזמים מסוג זה. זאת תהא גדיעה של הענף שעליו "יושב" קטר הצמיחה של מדינת ישראל מזה שנים. במיוחד נכונים הדברים במקרה דנא שבו בעלי המניות הם שנשאו בעיקר ההפסד שנבע מהפסקת הפעילות (850 מיליון דולר).