18. התמונה הנשקפת ברובד הרביעי של כתב האישום המתייחס לרישומים כוזבים
--- סוף עמוד 262 ---
בדו"חות התקופתיים ובמידע המועברים בתשקיפים, היא שלווה ורגועה מכל האחרות. במסגרתה מבחינים בספרי חשבונות, רישומים, תשקיפים האמורים לתעד מציאות מסוימת בזמן אמת ולספק מידע לציבור המתעניינים - מידע האמור להיות אמין ומדויק. הספרים פתוחים, התשקיפים גלויים ואת שיש בהם ואת שאין בהם נדרש בית המשפט להסיק מתוך ההשתקפות הכוללת שתעלה מעל פני הראיות במלוא ההיקף והעומק במהלך הדיון המשפטי.
19 משעברנו את המרחב התלת-ממדי וראינו את שראינו, הגיעה השעה להסיר מעינינו את משקפי הראייה המיוחדים, להניחם לצדנו לעת הצורך ולחזור ולבחון את הפרשה שבבסיס כתב האישום בראייה משפטית קונוונציונאלית. בעשותנו כך ניעזר בכלים המשפטיים הרגילים והאמינים שאנו מורגלים בהם בחתירתנו למיצוי האמת העובדתית ולקביעת ההלכה הנכונה למקרה הנדון. הרי אלה הם דיני הראיות, כללי סדר הדין, המשפט המהותי, המחקר ההשוואתי, הנורמות הערכיות החולשות על שיטתנו המשפטית וכן איזמל הניתוחים של חשיבה משפטית ושל חדירה זהירה אל הגיון הדברים וכל המשתמע מתוכם וכן ראייה חדה ונקייה של העובדות הנחשפות לפני בית המשפט.גם את אלה סיפקו לנו - כמו גם לשופטת המלומדת בדרגה הראשונה - לא במעט באי הכוח המלומדים של המדינה ושל המערערים. בלמדנותם כי רבה, העמידו לרשותנו מאגר מגוון של כלי בדיקה משוכללים ומשופרים שעשינו בהם שימוש גם לשיקוף עובדות האמת, וגם ובעיקר, ביישום הדין המתחייב בנסיבות המקרה.דרך סקירת העובדות.
20. כשבאים אנו להתייחס למסכת העובדות בפרשה הנדונה, לא נוכל לתחום עצמנו לתקופה שאליה מתייחס כתב-האישום ונצטרך להתחיל את דרכנו בסקירת הרקע שקדם לתקופה המוגדרת בכתב האישום, שכן אז, בשנות השבעים, נמצא את ניצני הוויסות ואת הקרקע שהצמיחה אותם. מאותו זמן, מאמצע שנות השבעים ואילך, נצעד עם ההתפתחויות הדרמטיות שליוו את תהליך הוויסות והשלכותיו, ולצדנו הבנקאים והמנהלים מצד אחד ורשויות השלטון הנ"ל והמופקדים עליהם בתחום הנדון מצד שני.לא ניעצר עד הגיענו אל סוף הדרך, שכאמור הייתה דרמטית, טראומטית ומזיקה לכל המעורבים, אך עד שנגיע אל נקודת הסיום נצטרך לעבור את הדרך צעד צעד, להתרשם מן הנעשה סביב בזמן אמת ולשאול עצמנו את השאלות הקשות והתמוהות שהמציאות הציגה לפנינו. לכל אורך הדרך נבחין כיצד מהלכים זה לצד זה הבנקאים ובכירי הרשויות. נשאל את עצמנו את השאלה המתבקשת - הילכו שנים יחדיו בלתי אם נועדו? ההייתה זו צעידה מקבילה, אקראית ומנוכרת האחת לאחרת או הייתה זו צעידה מתואמת ומתוכננת ליעד משותף, צעידה שהייתה מלווה בהתייעצות, בהידברות, בהחלטות ובשיתוף פעולה. נשקיף כאמור לעומקה של תמונת המציאות העגומה ונשאל את עצמנו, האמנם לא חשו הצועדים במרחב, הבנקאים והרשויות, באותות המצוקה ובתמרורי האזעקה שבדרך? האם היו מצוידים בססמוגרפים רגישים וראויים שיזהירו אותם מפני ההתדרדרות