--- סוף עמוד 268 ---
בטכניקות שנקטו גרמו בנקים אלה לשינוי בעיקרון הבסיסי הנ"ל. שערי המניות לא נקבעו עוד כמתבקש, על-פי ההיצע והביקוש של ציבור המשקיעים, אלא על גבי העיקרון הנ"ל הולבשה מערכת מתוכננת ומתוחכמת שגילתה מעורבות משלה במסחר במניות, ובדרך כזו השפיעו הבנקים על שערי המניה הבנקאית כפי שנקבעו מדי יום ביומו בבורסה לניירות ערך. כתוצאה מכך, בפועל נקבעו המחירים לא על-פי מה שהיה מתבקש במסחר היזום של המשקיעים, אלא על-פי שילוב של שני גורמים שלא אחת משכו לכיוון שונה. הגורם האחד הוא - זה הטבעי - ההיצע והביקוש של ציבור המשקיעים, והגורם האחר - זה המלאכותי- הוא בפעולות ההתערבות של הבנקים עצמם.בתנאי הכלכלה הלא יציבים שהתקיימו בתקופה הרלוואנטית לנושא הוויסות נפגעה הלימות ההון האמיתית של הבנקים השונים. לטענתם, המציאות עיוותה את הערך האמיתי של מניות הבנקים, לפיכך ביקשו בנקים אלה ליצור מניה אטרקטיבית המבטיחה למשקיעים תשואה חיובית ובכך יתאפשר להם להנפיק מניות נוספות, לשווקן בהצלחה באמצעות הבורסה, וכפועל יוצא מכך לשפר את הלימות ההון שלהם. להשגת מטרה זו היה על הבנקים להגיב על תנודות המסחר בבורסה באמצעים שונים שישרתו את מטרתם. כך נהגו הבנקים באמצעות חברות מווסתות שפעלו למענם והזרימו ביקושים מלאכותיים למניות. הביטוי "מלאכותי" שננקט על-ידי הדרגה הראשונה כוונתו לכך שלא היו אלה ביקושים טבעיים ויזומים של הציבור. משהוכנס ביקוש - אם המבקש לא נסוג ממנו או מחלקו במהלך המסחר בבורסה - הרי, על-פי כללי הבורסה, מתחייב שהמבקש ירכוש את המניות, וכך עשו הבנקים מדי פעם. כתוצאה מרכישה עצמית של מניות הבנקים באמצעות החברות המווסתות הנ"ל, נוצרו מעת לעת מלאים של מניות בידי הבנקים, ושאיפתם הייתה להיפטר מהמלאי ולשווקו לציבור המשקיעים. בלשון הטכנית המקובלת בעסקי הבורסה מכנים מצבים אלה, שבהם החברה העומדת מאחורי המניות מחזיקה במניותיה היא, "מצבי לונג". לעתים, בתקופות שבהן היה ביקוש ניכר למניות, נוצר חסר במניות העומדות לשיווק. מצב זה מכונה "שורט". במקרה כזה התאגיד מנפיק המניות, ובענייננו הבנקים, היו שואלים מניות מגופים מקורבים ומוכרים אותן לציבור כדי להרגיעו ולמנוע עליות מסחררות במחירים. בכל מהלך תקופת הוויסות, לרבות בתקופה הרלוואנטית למשפט זה, התאפיין המסחר בבורסה במניות הבנקים במצבים משתנים של "לונג" ו"שורט". כדי לייצב את המצב ועל-מנת להגיע ליעד של מניה אטרקטיבית ששעריה עולים בקביעות, גובשה ויושמה מדיניות הוויסות. כיצד נעשה הדבר מבחינה טכנית? השופטת המלומדת מתארת את הדברים בפסקדינה. לדבריה, המתבססים על עדי התביעה, ניתן להבחין בין שתי דרכי התערבות: האחת, המוכרת כוויסות ב"לידרים", והאחרת, ויסות ללא שימוש ב"לידרים". דרך ההתערבות העיקרית שנקטו בנק לאומי לישראל, בנק דיסקונט ובנק הפועלים לאורך כל התקופה הייתה ויסות באמצעות "לידרים". ואילו בנק המזרחי עשה כן בחלק מהתקופה ובחלק ויסת את מניותיו בדרך האחרת.