--- סוף עמוד 344 ---
.142עמדתי לעיל, תוך הפניה להכרעת הדין, על המפגש שהתקיים בחודש מרץ 1983, בין שר האוצר ועוזריו הבכירים לבין הבנקאים, מפגש שהסתכם בגיבוש התכנית המוכרת כמדד + חצי. הפגישה, שבשל חשאיותה הוגדרה כאמור כ"פגישה שלא היתה", ושבפועל אין חולק כי ניתן לדבר עליה כעל "הפגישה החשובה שהיתה גם היתה", עסקה בסוגיית המשכו של הוויסות.לעניין פגישה זו, שבשל חשאיותה והרצון למנוע כל הדלפה ממנה לא נרשם כל פרוטוקול מהדיון ומההחלטות, ולעניין תוכנה, ראוי להפנות לעדותם של מר ארידור שר האוצר, מר סדן מנכ"ל המשרד ומר יהודה דרורי, שהיה אז הממונה על שוק ההון. אם ניתן לתמצת את הדברים כפי שהם מופיעים בעמודים 5139, 5140, 5415, 5731, 5732, 5833, 16937, 17017של פרוטוקול הדיון, הרי באותה פגישה הוסכם והובן כדלהלן: (א) הבנקאים יפסיקו לנפח את ערך המניות שלהם ולא יעלו את שערי המניות מעבר לחצי האחוז שמעל המדד, פחות או יותר כמו איגרות חוב.(ב) הבנקים המווסתים קיבלו על עצמם מדיניות מוסכמת זו ומאותו מועד ואילך פעלו על-פי המוסכם, להוציא סטיות לא עקרוניות.(ג) מקרה שהביקוש יגבר באופן שהבנקים לא יוכלו לספק את הסחורה, היו הבנה והבהרה מצד שר האוצר שהאוצר יסייע באישור הנפקות נוספות, ככל שיהא צורך בכך.(ד) אם תהיה ירידה בשערים, והחשש שהעלה אז שר האוצר להערכתו היה לירידה של % 70- שזו הרמה הריאלית, כי אז יתערב האוצר, מרמה מסוימת של ירידה, להגן על השער, ותתפרס הרשת שתיתן הגנה זו.(ה) היה ברור כי הסדר זה אינו מביא לביטול הוויסות, אלא רק לריסונו ומניעת החמרה במצב.(ו) לפי הבנת שר האוצר ומכל מקום לפי הסבריו בעדות, הבטחת הסיוע באופן המתואר לעיל לא נראתה בעיניו כהבטחה משפטית, אולם לא עלה על דעתו שלא יקיים את ההתחייבות שנתן ושראה אותה חיונית בתנאים של ירידה ברמה מסוימת. להבהרת יתר של נקודה זו אביא כלשונם את דברי השר מעדותו (עמ' 853):"אני יכול לצאת מהנחה שבנקאי, סתם אדם, אם שר האוצר אומר לו בהסדר או בסיכום שיש ביניהם שהוא יעשה את זה שהוא יכול לסמוך על כך".מר סדן, מנכ"ל האוצר, בדברו על אותה ישיבה, שבשל מידת הזהירות שהתחייבה אז בהתבטאויות הוגדרה לדבריו כ"פגישה שלא היתה", משיב שהזהירות שננקטה על-ידיהם הייתה מלתת במפורש התחייבות מסוימת - התחייבות לפתוח חלון אשראי והחייבות להקל על תהליך של הנפקות חדשות, הכול לפי התפתחות הדברים. דברים אלה לא נאמרו לגירסתו במפורש באותה ישיבה, אולם הייתה התבטאות שלא ייתנו לבנקים לקרוס או לסבול. אם דברים מפורשים לא נאמרו בקשר לדרך הסיוע לבנקים, הרי משתתפי
--- סוף עמוד 345 ---
הישיבה יכלו לצאת בתחושה ששתי דרכי הסיוע הנ"ל השתמעו מדברי שר האוצר באותה ישיבה.מר יהודה דרורי, שכאמור השתתף באותה ישיבה ומתאר אותה בעדותו, משיב לשאלות באשר למה שנאמר על-ידי שר האוצר על תמיכה בבנקים בעת משבר. וכך הוא אומר:"הוא אמר משהו שבמקרה של משבר לאוצר יש עמדה, ושניתן היה להבין שהבנקים מבינים את העמדה הזאת ואם יקרה משבר האוצר הוא אמר, יפעל או יתן סיוע או יתן גיבוי, בפירוש בניגוד לתרחיש הראשון לא ניתנו פתרונות ספיציפיים, לא נאמר בדיוק איך זה ינתן ובאיזה צורה, אלא הבטחה יותר או אמירה יותר כללית שבמקרה של ארוע כזה האוצר לא יעמוד מנגד".עוד אפנה בהמשך לדברי שר האוצר ולהודעה שאמורה הייתה לצאת מאת דובר שר האוצר לאחר שפרץ משבר מניות הבנקים, אשר לפיהם ההסדר שהוצע על-ידי האוצר ושנתקבל כפתרון למשבר המניות והבטחת ציבור המשקיעים מממש את מה שהבטיח או התחייב שר האוצר לבנקים..143צינתי לעיל את שנאמר בהכרעת הדין בקשר להופעתו של שר האוצר ארידור בתכנית מוקד בטלוויזיה, ושבה נתן ביטוי לתמיכתו בבורסה ובבנקאות, ולא אחזור על הדברים. בהקשר הזה ראוי להפנות להתרשמות מאותה עת של העיתונות הכלכלית באותם ימים (נ/52פ, נ/105ד). הרושם וההבנה היו כי שר האוצר הבטיח תמיכה בבנקים ובבורסה, הבטחה שהביאה לרגיעה מסוימת בבורסה ולעליית שערים. האוצר הבטיח להעביר מאה מיליון דולר לבנקים לתמיכה בשוק המניות. ההבנה של העיתונות הייתה שבכסף זה יוכלו הבנקים להמשיך ולתמוך בשוק המניות, גם המניות החופשיות שאינן ספקולטיביות וגם מניות הבנקים, ותמיכה זו היא בנוסף לדחיית העברתם של כמיליארד שקל מגביית מסים על-ידי הבנקים, כפי שהוסבר לעיל.הסכמת האוצר לעכב העברת כספי מסים מיום 16.5.83ועד לסוף חודש מאי 1983מוצאת את ביטויה בתרשומת של החשב הכללי מיום 29.5.83(נ/14פ). בדבריו אין הוא שולל את עצם הפירסום על דבר תמיכה כספית המועברת אל הבנקים, אלא הוא נוטה לסייג את מטרת התמיכה. לדבריו, הכוונה הייתה כי תהיה תמיכה במניות הנסחרות בבורסה דרך כלל, ולאו דווקא תמיכה במניות הבנקאיות. הגם אין לשלול עשיית שימוש בכספים אלה על-ידי הבנקים גם למטרה זו..144נגיד בנק ישראל בעדותו בבית המשפט, עמ' 6180ו-6181, כשהעיד לגבי שנת 1983, אישר שהיו מספר פניות אליו מצד האוצר על-ידי סדן ודרורי לתת לבנקים חלון אשראי לצורך הוויסות, ושלהבנתו הפניות הללו היו על דעת שר האוצר. היה ברור לו וכך נאמר לו, כי חלון אשראי דרוש לצורך ויסות המניות הבנקאיות. הוא גם מתייחס, בתשובות לשאלות, לדברי שר האוצר בעת הדיון על התקציב, שמאחורי שוק ההון עומדת
--- סוף עמוד 346 ---
בנקאות איתנה ויציבה. לדבריו, הוא מסכים לתוכן האמירה, אם כי לדעתו לא צריך היה להשמיע אותה.יצוין, ואתייחס לכך בהמשך, כי נגיד בנק ישראל לא התלהב ליתן חלון אשראי כפי שנתבקש: למרות זאת בערב המשבר נטה לתת חלון אשראי נדיב, אולם הדבר לא התממש בשל המשבר שהקדים את התמיכה..145ביום 30.5.83התקיימה ישיבה של ועדת הכספים. על סדר היום עמד הדיון בצווים מסוימים שנתבקש לגביהם אישורה של ועדת הכספים. יושב-ראש הוועדה הציע לשמוע תחילה דברי פתיחה של מר דרורי הממונה על שוק ההון, לאו דווקא בעניין הצווים המסוימים, אלא על המצב בשוק ההון בכללו, על המתרחש בבורסה ועל הכספים שהוזרמו על-ידי הממשלה לבורסה. בין היתר, אמר מר דרורי כדלהלן:"אשר לבורסה נעשו הסדרים מסוימים עם הבנקים לגבי הבורסה - ואינני אומר לתמיכה בבורסה, כי אינני חושב שזה המונח הנכון - המבוססים על העמדת אמצעים לרשות הבנקים, במחיר כלכלי מלא, כדי שהבנקים ישתמשו בהם לקליטת מניות שהם חושבים שיש כדאיות בקליטתן".חבר הוועדה - ח"כ תיכון - השמיע דברי ביקורת כלפי האוצר על אי-הכנסת סדר ברשות לניירות ערך ועל אי-דיווח לוועדה על פעולות העידוד לבורסה וביקורת על הסיוע הניתן לבנקים, והוא מפנה לכך שכבר הועלו הדברים בדיוני הוועדה בעבר, ואין רואים תגובה מתאימה. לדבריו, הבנקים יווסתו את מניותיהם באמצעות תשואות המניה של הבנקים, ונשאלת השאלה מדוע מווסתים דווקא את הבנקים ואין מווסתים חברות אחרות. בעיקרון הוא בעד ויסות מרוכז. החשוב מבחינתו הוא שיונחו על שולחן ועדת הכספים עקרונות לוויסות ויהיה פיקוח ציבורי של הוועדה על צורת הוויסות (במאמר מוסגר ייאמר כי גם ח"כ תיכון, שלכל אורך הדרך, כפי שעולה מישיבות ועדת הכספים שצוטטו לעיל, היה ביקורתי כלפי פעולת הרשויות ודרך הוויסות, אינו שולל את עצם הוויסות, אינו דורש את ביטולו ואת הפסקתו, אלא רק קיום ויסות תקין ומבוקר).בתגובה לביקורת זו מסביר מר דרורי כי האוצר עובר בכל הנפקה על המבנה של שוק ההון והוא מודע למבנה של שוק ההון והגופים הפועלים בו. פעולת הבנקים לגבי הבורסה היא זמנית, זה איננו פתרון לטווח ארוך, זו זריקת הרגעה, ונשקלים צעדים נוספים. במידה מסוימת יש זהות אינטרסים בין האוצר לבין הבנקים. ברוב הבנקים מוכנים, לדבריו, להיכנס לשוק בצורה סלקטיבית. הבעיה של הבנקים היא שהם במצב נזילות קשה מאוד, ומכאן הצורך באמצעים נוספים. בהמשך אותה ישיבה התבטא ח"כ אמוראי שהוא תומך בדחיית העברת הכספים שנגבו בגין מסים ואיגרות בשבועיים, שכן הוא חושב שזהו מעשה אחראי וחיובי מצד הממשלה לעמוד בפרץ שכן אם הייתה מפולת גם במניות של הבנקים הוא איננו רוצה לומר מה היה עלול לקרות. הוא מחייב את ההסדר, אבל מבקש שהכנסת תדע את מחירו, שהוא בהחלט אינפלציוני.גם חברי-כנסת אחרים שהשתתפו בדיון לא שללו את עצם הוויסות ואת חשיבות
--- סוף עמוד 347 ---
הבורסה, אלא העלו השגות בדבר מידת המעורבות של הרשויות בתהליך זה, ועל כך הרגיעם מר דרורי ש-% 80מההון המגויס מופקד על-ידי הבנקים באוצר..146ביום 12.6.83התקיימה ישיבה של הוועדה המרכזת של בנק לאומי, ובפרוטוקול הדיון אנו מוצאים התבטאויות אלה:"בפגישת מר יפת עם שר אוצר ובהשתתפות האדונים סדן ודרורי האשים מר יפת את ראשי האוצר בכך שאינם מאפשרים לבנקים לצבור רווחים פנימיים עקב חקיקה מעוותת, אינם מאפשרים להתחרות באיגרות חוב ובשוק ההון בגלל ההצמדה ... מר יפת הודיע לשר כי קיימת החלטה עקרונית להפסיק את ויסות המניות אם יהיה צורך בכך, ותיאר לפניו מה תהיה המשמעות של הפסקת הויסות וההשלכות שתהיינה לכך על מאזן התשלומים ועל המשק והכלכלה הישראליים... בתגובה להצהרת השר כי יגבה את שוק המניות והבורסה ואף את הבנקים, ביקש ממנו מר יפת להמנע מהכרזות כאלה כי הן גורמות לציבור לחשוב שהבנקים זקוקים לתמיכה... בעקבות פגישה זו נפגשו האדונים סדן ודרורי עם נגיד בנק ישראל להסדרת חלון 'בשקלים' למטרת הויסותים".אכן, זהו דיווח פנימי לחברי הוועדה המרכזת של הבנק, והמדווח הוא בעיקרו מר יפת עצמו, אולם לדברים, כפי שנרשמו בפרוטוקול, חיזוק בראיות אחרות, כפי שניתן להיווכח מסקירת הראיות עד כאן..147את סקירת העובדות, כפי שמתבררות ומשתמעות מהראיות בזמן אמת, אבקש לסיים בהתייחסות להתבטאויות של העומדים בראש הרשויות, כפי שבאו לכלל ביטוי מיד לאחר הפסקת המסחר בבורסה ביום 6.10.83וגיבוש הצעת ההסדר להגנת מחיקי מניות הבנקים.ביום 9.10.83התקיימה ישיבת ממשלה שדנה בסוגיה זו. ישיבה שהיה לה המשך למחרת היום, דהיינו ב- .10.10.83בפתח הדיון התבקש נגיד בנק ישראל, מר מנדלבאום, לסקור את המצב ולהסביר את שקרה. אביא תמצית מתוך דבריו. בשבוע שקדם למשבר התחילה בהלת היצעים של מניות בנקאיות. הסיבה המרכזית לכך נבעה משמועות ומחששות שנפוצו שצפוי פיחות. מה שהיה זמין לרכישת פת"מ היה במניות הבנקים. זה תקופה ארוכה הייתה לקהל הרגשה שמניות הבנקים הגיעו לערכן הגבוה באמצעות הרצה וכי מחיר המניות אינו תואם את ערכן הריאלי. לבנקים היה אינטרס להדגיש שהמשבר במניות יפגע בבנקאות. הם דיברו עם שר האוצר ואחר כך באו אל בנק ישראל. הם חשבו שהפתרון הוא בחלון אשראי, ואכן בבנק ישראל הכינו תכנית שיינתן להם חלון אשראי בסכום של חמישה-עשר עד עשרים מיליארד שקל, אך כיוון שקרה מה שקרה, אין הסכום מספיק עוד לפתרון הבעיה.שר האוצר ארידור תיאר באותה ישיבה את המצב שנוצר. לדבריו, נוצרה הבעיה כתוצאה מוויסות של מניות הבנקים מצד אחד ואובדן האמונה בוויסות מצד אחר. לדעתו,
--- סוף עמוד 348 ---
היו צריכים להתמודד עם הבעיה עוד כשנוצרה, בשנת 1979ואולי קודם לכן בשנת .1976הבנקים התחיל באופן מלאכותי לווסת את המניות שלהם ולתת תשואה שמעבר לסיכון, דבר זה גרם לתופעות שליליות וצריך היה להתמודד עם אותן תופעות. השר ראה להדגיש שהמשבר הוא במניות הבנקים ולא בבנקים עצמם. הבעיה הייתה הרבה יותר חמורה אלמלא באו הרשויות באיזו תכנית רשת. לסברתו, כל פעולת הוויסות לא הייתה הגיונית, ובסופו של דבר הייתה מגיעה לכלל הפסקה, שהרי היה מגיע הרגע שבו הבנקים לא היו יכולים עוד להתמיד בוויסות ללא סיוע הרשויות, ולכן ביקשו את הסיוע הזה. לקראת סיום הדיון אמר שר האוצר בתשובה לשאלות השרים:"... הם נתבקשו לרסן את הויסות אחרת היה יותר גרוע. הם לא נתבקשו להפיל את ערך מניותיהם. זה ברור יש הבדל בין ריסון ויסות מניותיהם לבין הפלת ערך מניותיהם. הייתי נוהג בחוסר אחריות כשר אוצר אילו הייתי מבקש מהבנקים להפיל את ערך מניותיהם. לא הייתי מעיז לעשות זאת ... עכשיו יש ענין של דיון כלכלי כמסגרת כוללת ... אני רוצה לומר לממשלה שאיני מתנגד ...".ועוד קודם לכן הסביר השר את גישתו שאי-אפשר שבעיות משפטיות יעמדו מעל בעיות היסוד של הממשלה. צריך להתאים את הפתרון למה שהממשלה רוצה.מנכ"ל האוצר סדן משיב לשאלות ומסביר שאין בכוונת האוצר להבא להלאמת הבנקים, לא מתעוררת בעיה אידיאולוגית, אלא פשוט בעיה פרגמטית. וכך הוא אומר בהמשך:"הבנקים שלנו הם מקור ההלוואות של מדינת ישראל. הם לווים בחו"ל וכוחם נובע מהעובדה שהם אינם ממשלתיים".זו התמונה שהוא ביקש להציג. ואילו הנגיד מנדלבאום משיב לשאלת השר שרון: אם רוצים לנצל את ההזדמנות הזו בשביל לבטל את הוויסות, הרי זה בדיוק המצב, ומוסיף ואומר:"אנחנו מחכים כבר שנה וחצי לפיחות ולהזדמנות כזו".לשאלת ראש הממשלה שמיר - האם נכונה הטענה שמערכת הבנקאות תתמוטט אם לא ייעשה דבר בעניין מניות הבנקים - השיב הנגיד, מר מנדלבאום, לאמור:"אני לא חושב שמערכת הבנקאות תתמוטט. המניות של הבנקים שבידי הציבור מזרימים דולרים ואחרי הפיחות יפסידו רק שש מאות וחמישים מיליון דולר, ובגלל שש מאות וחמישים מיליון דולר אלה מערכת הבנקים לא תתמוטט".לשאלת השר קורפו אם היה זה טוב יותר לו היו מפסיקים את הוויסות חצי שנה קודם לכן, משיב הנגיד מנדלבאום:
--- סוף עמוד 349 ---
"לא בטוח. הדרך הטובה ביותר להפסיק את הויסות היא בזמן שהממשלה עושה פיחות. יש לנו מודלים של מחלקת המחקר שמראים שזוהי ההזדמנות לצאת מהויסות".ועוד מוסיף הנגיד ואומר:"היה חשש לנסות לרדת מויסות, שידענו כל הזמן שהוא נורא ואיום, כי חששנו שאם יופסק, שעה אחרי זה תהיה מפולת".כשנתבקש מר מנדלבאום לסכם את הצעתו, ראה הנגיד להשיב לדברי השר פת ולומר:"חוסר אימון במעמדם של הבנקים יוצר בעיה גם בשביל בנק ישראל וגם בשביל הממשלה. זה יוצר בעיה כיוון שאם הבנקים הם חזקים, הם חזקים גם כלפי הממשלה וגם כלפי בנק ישראל. העובדה שמערכת הבנקאות שלנו חזקה, בהחלט מחזקת את המדינה גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים. ברור שהיום במערכת המוניטרית הכוללת, עם החוב החיצוני הגדל של מדינת ישראל, לא הייתי אומר שיש לנו מערכת פיננסית חזקה בעולם. אבל השמירה על מערכת הבנקאות שלנו חשובה מאוד כדי לשמור על איתנותה של מדינת ישראל מבחינה פיננסית גם כלפי חוץ, וכדי לאפשר למדינה להתגבר על הקשיים גם לפנים וגם בחוץ . .. לכן אני אומר שצריך לנהוג בזהירות רבה כאשר מישהו אומר, שהבנקים אחראים והם צריכים לשלם את המחיר"..148בישיבת הממשלה מיום 9.10.83הצהיר שר האוצר כי כדי להבטיח את התחייבות הבנקים לבעלי מניותיהם (במסגרת ההסדר המוצע) יינתן גיבוי ממלכתי ככל שיידרש, ומיד בהמשך נאמר כדבר הזה:"דוברת משרד האוצר אמרה כי שר האוצר רואה בפעולה זו מימוש של התחייבותו הציבורית לעמוד מאחורי הבנקים המסחריים כדי להגן על הציבור".כמסתבר, הודעה זו מטעם האוצר לא פורסמה, כיוון שקדם לה פירסום של הבנקים עצמם. אולם הדברים לא נסתרו על-ידי מר ארידור, אלא נהפוך הוא, אפשר להבין כי אכן כך הדבר גם מתוך דבריו בישיבת ועדת הכספים של הכנסת מיום .11.10.83באותה ישיבה חושף שר האוצר לפני הוועדה וגם מתאר את המדיניות העומדת מאחורי החלטת הממשלה שהיא בשלושה נושאים: הפיחות, הסובסידיות ומניות הבנקים. לדבריו, זוהי תכנית כוללת שמשרד האוצר טרח בגיבושה במשך חצי שנה בתיאום בין משרדו לבנק ישראל, ובעזרת הפרופסורים איתן ברגלס ופנחס זוסמן. זוהי רפורמה חיונית והכרחית. בהתייחסותו למניות הבנקים חזר על דברים שצוטטו כבר מתוך התבטאויות קודמות שלו על הוויסות, שהיה קיים מאז שנת 1972, על חומרת התופעה והקושי להתגבר עליה. וכך אמר בין היתר:"אני שמח שעלה בידנו הלילה לבטל את הויסות. לביטול הויסות קדמה