--- סוף עמוד 270 ---
בהיקפים גדולים ביותר בידי הבנקים - מלאים שאינם משקפים את ערכם הכלכלי ושבמסחר הוגן ונאות לא ניתן למוכרם במחיר המלאכותי שאליו זינקו המניות - נמצא שהבנקים צפויים להפסדים כבדים העלולים לפגוע ביציבותם. כך גורסת התביעה בכתב האישום, זאת ניסתה להוכיח במשפט, וכאמור, עמדתה נתקבלה על דעת הדרגה הראשונה.לא זה השלב לבחון את נכונות המסקנה המשפטית של הדרגה הראשונה. לכך אתייחס בדיון הממצה בערעור שהושמע מטעם המערערים השונים על דבר הרשעתם בעבירה שיוחסה להם באישום הראשון. אולם תיאור הדברים - מהות הוויסות והשיטה שננקטה - חשובים להבנת המחלוקת ודרך פתרונה. הבנקאים והבנקאותכתב האישום מתמקד בעיקרו בהתנהגות מנהלי הבנקים, במעשיהם ובמחדליהם. אמנם בחלק מהאישומים הועמדו גם הבנקים עצמם לדין ואף הורשעו, אולם זה היה פועל יוצא מפעולותיהם של המנהלים אשר התנהגו בעסקי הבנק בדרך הוויסות של המניות, שבעטייה, כך גרסה התביעה, נפגעה יכולת הבנקים לעמוד בהתחייבויותיהם, והם נגררו לייעוץ מטעה שיש בו משום מירמה ורישום כוזב במסמכי התאגידים. כל שהודגש בכתב האישום הוא שהנאשמים, והכוונה בעיקר למנהלי הבנקים, ניצלו את משקלם המכריע במערכת הבנקאות בישראל ואת השפעתם הרבה על כלל המשק, ובהסכמה מפורשת או מכללא ביניהם יזמו והגשימו דרכי פעולה משותפות, זהות או דומות, ליישום מדיניות הוויסות.מבחינה זו, וככל שמדובר בגיבוש מדיניות ויסות משותפת או מתואמת, אפשר גם אפשר להתייחס אל הבנקים שעניינם נדון לפנינו בלשון כוללת, לאמור, הבנקים הבנקאות. התיאור המפורט בכתב האישום מציג את הבנקים והבנקאים בראייה חדממדית. בהיותם במוקד הדיון ראוי שנשקיף עליהם ועל מעשיהם בראייה תלת-ממדית. משנעשה כן נבין אל נכון מה גלום היה בתקופה הרלוואנטית בבנקים ובמערכת הבנקאות הישראלית. המנהל הכללי של בנק ישראל, י' שריג, במכתבו אל מבקר המדינה מיום 1.6.1984, אומר בין היתר, כי בשנות השבעים (אז נולדה מדיניות הוויסות והחלה להתגשם) הייתה הבנקאות הישראלית בתהליך של גידול מהיר הן בארץ והן בחו"ל. הגידול בחו"ל היה בעל חשיבות לאומית מבחינת יכולת הבנקים להבטיח את יבוא ההון הנחוץ לכיסוי הגירעון במאזן השוטף של המדינה. המדינה הייתה מעוניינת שהבנקים יהיו איתנים ושיוכלו לגייס מהציבור הון בהיקף גדול, כדי שהלימות ההון שלהם תישמר ותדמיתם החיובית בחו"ל לא תינזק.מכלל הראיות שהוגשו לבית המשפט והמשתקפות לעינינו בראייה רחבה זו, למדים אנו לדעת, כי מערכת הבנקאות בישראל מילאה תפקיד מיוחד ורגיש בכלכלת ישראל. באותם ימים הייתה למדינת ישראל, בעולם, מערכת קשרים כלכליים בין-לאומיים ענפים ביחס לגודל כלכלתה, אולם החרם הערבי גרם להימנעותה של הבנקאות הבין-לאומית