--- סוף עמוד 271 ---
מלפעול ישירות בישראל. לכן, כדי להתגבר על המכשול הנ"ל, מערכת הבנקאות הישראלית בתיאום עם הרשויות עסקה בפעילות בין-לאומית נרחבת במסגרת עסקי היצוא והיבוא של המדינה ובגיוס הון בממדים גדולים מאוד באמצעות פיקדונות תושבי חוץ (פת"ח). העוצמה הרבה שבמעורבות זו של הבנקים במערכת הבנקאות הבין-לאומית שירתה נאמנה את המדינה, אך כפועל יוצא מכך הגבירה לאין ערוך את עוצמתה של המערכת ואת השפעתה על רשויות השלטון בישראל, עד שראתה השופטת המלומדת לתאר עוצמה זו בדברים ששמעה מפי מנהל בנק הפועלים, העד מר גזית, שסיפר בעדות, כי בתקופת עבודתו באוצר (שם כיהן בתפקיד בכיר ומרכזי) סבר כי הבנקים הם מעין סניף של המדינה, ואילו בבואו אל תפקידו בבנק נוכח לדעת כי המצב הוא הפוך, דהיינו כי המדינה נתונה בידי הבנקים כאילו הייתה סניף שלהם.מציאות עובדתית זו, כפי שהוכחה בראיות ברורות ומוצקות, חשוב שתהיה נגד עינינו בעת שנידרש להכריע בטענות המקדמיות של המערערים באשר למעורבות הרשויות השלטוניות במדיניות הוויסות ותוצאותיו, וכן שעה שנצטרך לקבוע דעתנו באשר להרשעת המערערים על-פי עובדות האישום הראשון והמסקנות המשפטיות המתבקשות. כתב האישום מתאר בקצרה גם את מעמדו ואת תפקידו של כל אחד מהמנהלים שעמדו לדין, בכללם המערערים שלפנינו.(א) באשר למערער ארנסט יפת, נאמר כי בתקופה הרלוואנטית היה יושב-ראש מועצת המנהלים ומנכ"ל ראשי של בנק לאומי והיה אחראי על גיבוש מדיניות הבנק וביצועה. בראייה תלת-ממדית של מעמדו, כפי שהשתקף במכלול הראיות, ייאמר עליו כי נחשב בעיני הרשויות ובעיני גורמים מרכזיים בכלכלה הישראלית ובבנקאות הבין-לאומית כמומחה מהמעלה הראשונה, כבעל קשרים ענפים וחשובים ביותר לכלכלת המדינה וכמי שעשה רבות לגיוס הון ומטבע חוץ למדינת ישראל. אולם כגודל ההשפעה שלו כן גם מידת הביטחון העצמי שאפיינה אותו ביחסים עם נציגי הרשויות והעומדים בראשם, ככל שמדובר היה בגיבוש המדיניות הכלכלית הישראלית ויישומה במעורבות של הבנקים בקידום מדיניות זו, לרבות תהליך הוויסות וההתמדה בו לאורך השנים.
(ב) המערער מרדכי איינהורן מתואר בכתב האישום כמי שמאז אוקטובר 1982 ובמהלך התקופה הרלוואנטית היה מנהל תיפעולי ראשי של בנק לאומי, וביחד עם מר יפת היה מופקד על ביצוע מדיניותו. עד שנכנס לתפקיד זה מילא תפקידי ניהול שונים בבנק לאומי, ונשא בתואר מנכ"ל משותף. בראייה תלת-ממדית של אישיותו ניתן לקבוע לגביו כי בשל מומחיותו הרבה וניסיונו הרב הייתה לו השפעה ניכרת על ההחלטות שהתקבלו בדירקטוריון ובהנהלה המצומצמת של הבנק הנ"ל, וכי מטבע הדברים לא נעלמו ממנו מדיניות הוויסות והפעולות שהבנק נקט ביישומה. מערער זה נטל חלק פעיל בכנסים שאורגנו לעובדי הבנק, במיוחד ליועצים במחלקות ניירות הערך, במגעים עם הרשויות, למשל בדיוני ועדת הכספים של הכנסת ועוד.