"איש מן המעורבים – בקרב הבנקאים ובקרב רשויות המדינה – לא העלה על דעתו כי המשכת הוויסות אפשר שהיא מהווה עבירה פלילית".
ובהמשך כותב הוא, כטענת הסניגורים, שהבנקאים ואנשי הרשויות דיברו במושגים של מצוי ורצוי ולא במושגים של מותר ואסור.
נראה לי שבנסיבות אלה היו הרשויות מושתקות מלהגיש נגד המערערים את האישום בעבירה על סעיף 14ב לפקודת הבנקאות, אף אילו הגענו למסקנה שהמערערים עברו עבירה לפי סעיף זה.
בסופו של דבר, מאחר שאני מצטרף לדעת חבריי, השופט ד' לוין והשופט מצא, שיש לזכות את המערערים מן האישום הראשון, הרי כל האמור לעיל הוא למעשה מן הדרוש.
אף-על-פי-כן חשבתי שיהא זה אך הוגן לומר דעתי זאת. אשר לשאר האישומים ולגזירת הדין, אני מצטרף, כאמור, לחברי, השופט ד' לוין.
אשר-על-כן, לסיכום הדברים כולם, אנו מחליטים כדלהלן:
1. ערעורם של המערערים ארנסט יפת, מרדכי איינהורן, רפאל רקאנטי, אלי בן ציון כהן, אודי רקנאטי ואהרון מאיר על הרשעתם בעבירה המיוחסת להם באישום הראשון מתקבל ברוב דעות, נגד דעתם החולקת של השופטים קדמי ושטרסברג-כהן.
הרשעתם מתבטלת והם יזוכו מהעבירה המיוחסת להם באישום זה.
2. ערעורם של המערערים יפת, איינהורן, רפאל רקנאטי, אליהו בן ציון כהן, אודי רקנאטי ואהרון מאיר על הרשעתם בעבירות המיוחסות להם באישום השני נדחה.
ערעורה של חברת אי.ד.בי. חברה לאחזקות בנקאיות בע"מ, שאף היא הורשעה בעבירות המיוחסות לה באישום זה, מתקבל, והיא תזוכה מהעבירות שיוחסו לה באישום זה.
הקנס יבוטל, ואם שולם, יוחזר.
--- סוף עמוד 495 ---
= 495 =
3. ערעורם של יפת, איינהורן, רפאל רקנאטי, אליהו בן ציון כהן, אהרון מאיר ודב נווה בעבירות המיוחסות להם באישום השלישי נדחה.
4. ערעורו של רואה-חשבון דן בבלי, אשר הורשע בעבירה המיוחסת לו באישום השלישי, מתקבל, והוא מזוכה מכול וכול. העונש שהושת עליו בטל, ואם שילם את סכום הקנס שהוטל עליו, הסכום ששולם יוחזר לו.
5. אשר לערעור על מידת העונש בשל העבירות אשר ההרשעה בהן נשארה בעינה, ערעורם של המערערים מתקבל חלקית, והם יישאו בעונשים המפורטים בחוות-דעתו של השופט ד' לוין.
ניתן היום, ח' באדר תשנ"ו (28.2.1996).