--- סוף עמוד 344 ---
.142עמדתי לעיל, תוך הפניה להכרעת הדין, על המפגש שהתקיים בחודש מרץ 1983, בין שר האוצר ועוזריו הבכירים לבין הבנקאים, מפגש שהסתכם בגיבוש התכנית המוכרת כמדד + חצי. הפגישה, שבשל חשאיותה הוגדרה כאמור כ"פגישה שלא היתה", ושבפועל אין חולק כי ניתן לדבר עליה כעל "הפגישה החשובה שהיתה גם היתה", עסקה בסוגיית המשכו של הוויסות.לעניין פגישה זו, שבשל חשאיותה והרצון למנוע כל הדלפה ממנה לא נרשם כל פרוטוקול מהדיון ומההחלטות, ולעניין תוכנה, ראוי להפנות לעדותם של מר ארידור שר האוצר, מר סדן מנכ"ל המשרד ומר יהודה דרורי, שהיה אז הממונה על שוק ההון. אם ניתן לתמצת את הדברים כפי שהם מופיעים בעמודים 5139, 5140, 5415, 5731, 5732, 5833, 16937, 17017של פרוטוקול הדיון, הרי באותה פגישה הוסכם והובן כדלהלן: (א) הבנקאים יפסיקו לנפח את ערך המניות שלהם ולא יעלו את שערי המניות מעבר לחצי האחוז שמעל המדד, פחות או יותר כמו איגרות חוב.(ב) הבנקים המווסתים קיבלו על עצמם מדיניות מוסכמת זו ומאותו מועד ואילך פעלו על-פי המוסכם, להוציא סטיות לא עקרוניות.(ג) מקרה שהביקוש יגבר באופן שהבנקים לא יוכלו לספק את הסחורה, היו הבנה והבהרה מצד שר האוצר שהאוצר יסייע באישור הנפקות נוספות, ככל שיהא צורך בכך.(ד) אם תהיה ירידה בשערים, והחשש שהעלה אז שר האוצר להערכתו היה לירידה של % 70- שזו הרמה הריאלית, כי אז יתערב האוצר, מרמה מסוימת של ירידה, להגן על השער, ותתפרס הרשת שתיתן הגנה זו.(ה) היה ברור כי הסדר זה אינו מביא לביטול הוויסות, אלא רק לריסונו ומניעת החמרה במצב.(ו) לפי הבנת שר האוצר ומכל מקום לפי הסבריו בעדות, הבטחת הסיוע באופן המתואר לעיל לא נראתה בעיניו כהבטחה משפטית, אולם לא עלה על דעתו שלא יקיים את ההתחייבות שנתן ושראה אותה חיונית בתנאים של ירידה ברמה מסוימת. להבהרת יתר של נקודה זו אביא כלשונם את דברי השר מעדותו (עמ' 853):"אני יכול לצאת מהנחה שבנקאי, סתם אדם, אם שר האוצר אומר לו בהסדר או בסיכום שיש ביניהם שהוא יעשה את זה שהוא יכול לסמוך על כך".מר סדן, מנכ"ל האוצר, בדברו על אותה ישיבה, שבשל מידת הזהירות שהתחייבה אז בהתבטאויות הוגדרה לדבריו כ"פגישה שלא היתה", משיב שהזהירות שננקטה על-ידיהם הייתה מלתת במפורש התחייבות מסוימת - התחייבות לפתוח חלון אשראי והחייבות להקל על תהליך של הנפקות חדשות, הכול לפי התפתחות הדברים. דברים אלה לא נאמרו לגירסתו במפורש באותה ישיבה, אולם הייתה התבטאות שלא ייתנו לבנקים לקרוס או לסבול. אם דברים מפורשים לא נאמרו בקשר לדרך הסיוע לבנקים, הרי משתתפי