7.2 אצין, כי דרישת ס' 48 בסעיף קטן (1) שבו מסתפקת בהעמדת הספרים למכירה -
" (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;"
וראו דברי המחבר גרינמן בספרו לגבי הרחבת הפרשנות של חלופה זו עם חקיקת החוק החדש (עמ' 672-673 ) -
"ההפרה העקיפה הראשונית והבסיסית היא מכירה או השכרה או העמדה למכירה או השכרה של עותר מפר. תחולתה של הפרה זו הורחבה בחוק החדש לעומת נוסחה בחוק הקודם שחל רק כאשר המעשה נעשה "בדרך מסחרית". מעתה, כל מכירה או השכרה של עותק מפר, או הצעה או העמדת של עותר מפר למכירה או להשכרה, תהיה בגדר הפרה- אם יתקיים יסוד הידיעה אשר יידון להלן.
כאמור, הסעיף אינו מחייב ביצוע עסקה של ממש בעותק המפר והוא חל כבר בשלב שבו העותר המפר מוצע או עומד למכירה או להשכרה". (ההדגשה אינה במקור)
7.3 לפיכך, יש לראות כאילו בוצעה על ידי הנתבעים העמדה למכירה של ספרים אלו.
8. יסוד הידיעה הממשית או הקונסטרוקטיבית
8.1 הנתבע טען כי לא ידע ולא יכול היה לדעת שבמחסן מוחזקים ספרים מזויפים מאחר ומדובר בכמויות גדולות של ספרים שהוא סוחר בהם, וגם כלכלית לא היה כדאי עבורו לסחור בספרים מזויפים.
8.2 ראשית, הנתבע הוא המחזיק היחיד של הספרים במחסן ואלו באחריותו. כך לפי הצהרת הנתבע. הוא זה שרוכש את הספרים מספקים לצורך מכירתם.
8.3 הנתבע לא הציג כל חשבונית מטעמו על מנת להצדיק קנייתם של ספרי מקור בלבד. אם אכן הספרים נרכשו בתמורה מלאה ובדרך העסקים הרגילה, שומה היה על הנתבע להציג את חשבוניות הקניה. אלו לא הוצגו, וגם לא כל מסמך רכישה אחרת. הימנעות מלהביא את החשבוניות מקימה חזקה שבעובדה שהיה בראיה כזו לפעול לחובת הנתבע. ראו ע"א 143/08 קרצמן נ' שירותי בריאות כללית (נבו, 26/5/10) -
הימנעות מלהביא ראיה שיכולה הייתה לתמוך בטענתו של בעל דין, מקימה חזקה שבעובדה שהיה באותה ראיה לפעול לחובת הנמנע (ראו, לדוגמה, ע"פ 728/84 חרמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 617, 625 (1987); ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 606, 614 (1993) בסמוך לאותיות ה-ו; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991); ע"א 293/90 גרינהולץ נ' מרמלשטיין (לא פורסם, 28.12.94); י' קדמי על הראיות - הדין בראי הפסיקה כרך שלישי, (תשס"ד) בעמודים 1650-1649).
יתרה מזו. במהלך חקירתו הנגדית נשאל הנתבע ממי קנה את הספרים והשיב "ממי שקניתי". דהיינו – סרב במכוון להצביע על מקור הרכישה.