פסק דין
1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבע בגין הפרת זכויות יוצרים בחמשה ספרי לימוד בשפה הערבית.
2. עובדות הרקע
2.1 התובעת, המרכז לטכנולוגיה חינוכית- מט"ח (להלן: "מט"ח") הינה מוסד ללא כוונת רווח הפועלת בתחום החינוך בישראל. במסגרת פעילותה מפתחת מט"ח ומוציאה לאור ספרים ייעודים לתלמידים בשפה הערבית, ומתרגמת לשפה הערבית את ספריה היוצאים לאור במקור בעברית. מט"ח הינה בעלת זכויות היוצרים בספרים נשוא התביעה (להלן: "הספרים המפרים"):
א. ערבית שפתנו לכיתה ד'.
ב. לחיות יחד בישראל לכיתה ג'.
ג. לחיות יחד בישראל לכיתה ב'.
ד. אנשים וישובים לכיתה ז'.
ה. עולם התזונה לכיתה ט'.
2.2 מנהל ההוצאה לאור של מט"ח הסביר בתצהירו (ס' 6 לתצהירו) כי מט"ח איננה מעניקה הרשאה לגורם חיצוני כלשהו לייצר או לשווק עותקים של ספריה. כל ספריה מודפסים בבית דפוס בהזמנה ישירה ובפיקוח מלא של החברה. לאחר ההדפסה הספרים מועברים לידי המפיצים הרשמיים של מט"ח ומשם משווקים ברחבי הארץ. למט"ח יש מפיץ בלעדי במגזר היהודי ומפיץ בלעדי במגזר הערבי. בנסיבות אלו, יש למט"ח שליטה מלאה בדבר היקף ההדפסה ואופן השיווק של הספרים, לרבות אריזתם טרם משלוחם ליעדים השונים. בעלי החנויות והסיטונאים מכירים היטב את המפיצים הבלעדיים של ספרי מט"ח ומודעים לכך שרק רכישה ממפיצים אלו הינה רכישה ודאית של ספרים מקוריים. עובדות אלו לא נסתרו בחקירתו הנגדית של מנהל ההוצאה לאור.
2.3 הנתבע בתיק זה עוסק במכירה ושיווק של ציוד משרדי, כלי כתיבה וכותרים רבים של ספרים, המוחזקים על ידו במחסן באום אל פאחם.
2.4 ביום 5.7.17 בוצע חיפוש ותפיסה בחצר הנתבע. כאשר הגיעו נציגי המשטרה למחסן התברר שהוא נעול. בעל המחסן אישר לנציגי המשטרה כי הוא משכיר את המחסן למרואן מחאג'נה. לאחר המתנה של שעתיים הגיע בנו של מרואן מחאג'נה, שהוא הנתבע, ואישר כי תכולת המחסן שייכת לו. הנתבע אף הביא את המפתח עמו על מנת לאפשר את החיפוש. במהלך חקירתו הנגדית אישר הנתבע כי מתוך המחסן הוא מבצע את המכירות וההפצה של הסחורה.
2.5 במהלך החיפוש נכחו במחסן נציגי היחידה לקניין רוחני במחוז המרכז של העיריה, יס"מ מרכז ושוטרי מג"ב וכן נציגי משרד החקירות "ווין", סה"כ מעל 10 איש. גם הנתבע היה נוכח במהלך החיפוש במחסן, ולפי עדות עובד חברת ווין שנכח בחיפוש, אף עזר למיין בין הספרים המקוריים והמזויפים, והפגין ידע בנושא (ראו ס' 6 לתצהיר ת/1). הנתבע העיד כי אומנם עזר לעובד חברת ווין למיין ולקחת את ספרי מט"ח אך מבלי שציין אם זה מקורי או מזויף (עדותו עמ' 11 לפרטיכל).
2.5 המחסן היה עמוס בסחורה, והיו בו ספרים רבים וציוד נוסף. במהלך החיפוש נתגלתה כמות גדולה של כותרים מזויפים המוצאים לאור על ידי מט"ח - 131 עותקים מזויפים של 5 כותרים שונים, וכן מאות עותקים מזויפים של כותרים המוצאים לאור על ידי מו"לים אחרים וכן מוצרים מפרים של מותגים בתחומי הציוד לתלמיד.
3. טענות הצדדים
3.1 התובעת טוענת כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלה בספריה כשהעמידו למכירה והפיצו העתקים מזויפים של ספריה, והכל לפי ס' 48 לחוק זכות יוצרים התשס"ח 2007. (להלן "החוק"). נטען כי הנתבע ידע או היה עליו לדעת כי הוא מעמיד למכירה עותקים מפרים של ספרי התובעת. נטען כי הנתבע אף מודע מי המפיץ המורשה הבלעדי של התובעת ובחר לרכוש את הספרים מגורמים אחרים, שאינם מורשי הפצה, שסרב לגלות את זהותם.
3.2 הנתבע טען כי לא נתפסו במחסן ספרים מזויפים ומכל מקום הנתבע לא ידע ולא יכול היה לדעת בין עשרות אלפי הספרים המוחזקים אצלו במחסן שנמצאים מספר ספרים מזויפים. הנתבע איננו בודק את הספרים אחד ואחד והכמות שנמצאה איננה מאפשרת לייחס לנתבע שיווק של ספרים מזויפים. עוד נטען כי מדובר בספרים שאינם שימושיים שיצאו מתוכנית הלימוד ואינם נסחרים. עוד נטען כי לתובעת אין זכות יוצרים בספרים.
דיון והכרעה
4 זכות יוצרים בספרים -
4.1 על פי תצהיר מנהל ההוצאה לאור של מט"ח כל זכויות היוצרים בספרים הם של מט"ח, בין אם נכתבו במקור בערבית ובין אם נכתבו בעברית ותורגמו לערבית. העובדה שזכות היוצרים היא של מט"ח כתובה בגוף הספר. הוצגו במהלך ההוכחות לדוגמא שני ספרים מתוך חמשת הכותרים שנושא זכויות היוצרים כתוב בהם (גם בגרסה המזויפת !).
חוק זכות יוצרים תשס"ח 2007 (להלן: "חוק זכות יוצרים") קובע במפורש בס 64, כי אם מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה.
בכותרים נשוא הדיון מופיע שמה של מט"ח על כריכת הספר. להלן נוסח ס' 64 לחוק הקובע את חזקות הזכות :
"64. החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת:
(1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור;
(2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה;"
מנהל ההוצאה לאור של מט"ח ציין במפורש כי כתוב בכל הספרים כי זכויות היוצרים הם בבעלות מט"ח, וכל הספרים פותחו, נכתבו והוצאו לאור על ידי מט"ח.
מנהל ההוצאה לאור לא נשאל ולו שאלה אחת בענין זה בחקירתו הנגדית, והנתבע מטעמו לא סתר בכל ראיה מטעמו את נושא הבעלות על זכות היוצרים. טענה זו נטענה אך ורק לצורך הכבדה, ותו לא.
4.2 ס' 11 לחוק זכויות יוצרים קובע כי לבעל זכות היוצרים הזכות הבלעדית לעשות ביצירה את הפעולות המנויות להלן:
"11. זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:
(1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;
(2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;
(3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;
(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;
(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;
(6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;
(7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב."
5. הפרת זכות היוצרים
5.1 הפרה ישירה של זכות יוצרים מורכבת מעשיית פעולה מהפעולות שיוחדו לבעל זכות היוצרים בס' 11 לחוק, או הרשאת ביצועה של פעולה כאמור כל זאת בהעדר הרשאה מאת בעל זכות היוצרים או בהעדר היתר על פי החוק. וכך בלשונו של ס' 47 לחוק -
"47. העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בסעיף 11, או מרשה לאחר לעשות פעולה כאמור, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, מפר את זכות היוצרים, אלא אם כן עשיית הפעולה מותרת לפי הוראות פרק ד'"
5.2 ס' 48,49 לחוק זכות יוצרים קובעים חבות בגין הפרה עקיפה של זכות היוצרים. להלן נוסחו של ס' 48 הצריך לענייננו –
"48 העושה אחת מהפעולות האלה בעותק מפר של יצירה, מפר את זכות היוצרים, אם בעת ביצוע הפעולה, ידע או היה עליו לדעת כי העותק הוא עותק מפר:
(1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;
(2)החזקה למטרה עסקית;
(3)הפצה בהיקף מסחרי;
(4)הצגה לציבור בדרך מסחרית;
(5) ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס."
5.3 על הפרה ישירה ועקיפה ראו את דברי כב' השופט זילברטל בע"א 5097/11 טלראן תקשורת (1986) בע"מ נ' צ'רלטון בע"מ (02.09.13), פס' 14 ו-18, ועל הפרה עקיפה את דברי כב' השופט מלצר בע"א 4630/06 דפנה שפר נ' תרבות לעם (1995) בע"מ (08.07.2012), פס' 28.
5.4 התובעת טוענת להפרה עקיפה על ידי הנתבע. ההפרה העקיפה לפי ס' 48 מורכבת משלושה יסודות –
- קיום עותק מפר של היצירה;
- ביצוע מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף באשר לעותק המפר;
- ידיעה ממשית או קונסטרוקטיבית בעת ביצוע המעשה של המבצע כי מדובר בעותק מפר
(טוני גרינמן זכויות יוצרים כרך ב', מהדורה שנייה (התשס"ט-2008), עמ' 669-670).
6. קיומם של עותקים מפרים
6.1 מט"ח מסתמכת על כך שמדובר בעותקים מפרים על חוות דעתו של מר ג'רגי אשר בדק את 5 הספרים וכך גם אישר בחקירתו הנגדית. (עמ' 8 לפרטיכל). הספרים נלקחו בשקיות ניילון שסומנו על ידי המשטרה והובאו למחסן המשטרה. מתוכם קבל מר ג'רג'י אחד מכל כותר לצורך הכנת חוות הדעת. בטבלת השוואה סקר מר ג'רג'י את ההבדלים בין ספר מקורי למזויף – השוני בא לידי ביטוי
בצבעים ,כאשר בספר המזויף הם דהויים וגווניהם שונים ,
בתמונות כאשר בספר המקורי הן חדות וברורות ואילו במזויף אין חדות בצילומים,
כך גם לגבי אותיות הדפוס,
הכריכה שונה שכן ספרי הלימוד המקוריים מצופים בלקה מבריקה ואילו בספרים המזויפים מדובר בלמינציה מבריקה ללא לכה,
גימור החיתוך של העמודים שונה,
וכן גם סוג הנייר.
הוצגו בפני שתי דוגמאות של כותרים – שניתן להבחין בהם בין המקור למזויף גם בעין שאיננה מומחית, לפי הקריטריונים שציין מר ג'רג'י.
הנתבע לא הציג מטעמו כל ראיה לסתור את ממצאי התביעה בקשר לכותרים המזויפים, על אף שבכתב ההגנה ציין שימציא חוות דעת בענין זה. לא הומצאה כל חוות דעת או ראיה אחרת מטעם הנתבע כדי לסתור את עובדת הזיוף.
6.2 הנתבע העלה טענות סתמיות מתוך כוונה להטיל דופי בהליך של אחסון הספרים המזויפים שנתפסו ובדיקתם. למשל- דו"ח תפיסת הספרים של חברת ווין נושא תאריך 9.7.2017 ולא את התאריך של יום התפיסה. אלא שהדו"ח, שנכתב ביום 9.7.17 מתייחס במפורש בגופו לתאריך הפעילות שהיה ביום 5.7.17 וכל שיש בו הוא עובדת הכניסה למחסן באום אל פאחם ומספר הספרים שנתפסו, 131, כאשר הושארה דוגמא אחת אצל ווין. לכן גם הטענה הנוספת של הנתבע שבדו"ח הפקדת המוצג במשטרה נרשמו 130 ולא 131 ספרים, ולכן אין אמינות להליך שמירה קפדני על העותקים שנתפסו , גם היא צריכה להידחות אם נועדה להטיל פגם כלשהו בהליך.
6.3 עוד אציין את סירובו של הנתבע לציין ממי רכש את ספרי מט"ח (ראו חקירתו הנגדית, עמ' 12 לפרטיכל) ולכן מצטרפת העובדה שלא מצא לנכון להציג במסגרת תצהירו את חשבוניות הקניה.
6.4 הוכח בפני מעבר למאזן ההסתברויות כי נמצאו חמשה כותרים מזויפים, כאשר הנתבע לא המציא מצדו כל ראיה או בדל ראיה על מנת לסתור זאת.
7. ביצוע המעשים המפורטים בסעיף 11
7.1 הספרים המזויפים היו מאוחסנים במחסנו של הנתבע. הנתבע הצהיר כי אין לו חנות כלשהי אך אישר בחקירתו כי הוא מוכר את הספרים מתוך המחסן (ס' 12 לפרטיכל). מכאן שהנסיבות מלמדות על מכירה של ספרים מזויפים על ידי הנתבע.
בענין זה בקש הנתבע לטעון כי כמות של 131 ספרים בתוך המחסן הגדול היא כמות קטנה, שאיננה כמות מסחרית. כמו כן שנים מתוך הכותרים יצאו ממערך התוכניות של משרד החינוך מה שמלמד לדעתו כי לא ניתן "לסחור" בשלושה כותרים בלבד.
לכך אציין כי כמות של 131 ספרים מזויפים איננה כמות קטנה כלל ועיקר, מה גם שהנתבע העיד כי אזור המכירה שלו הוא בבתי הספר בכפר ובמשולש. עוד אציין כי לפי עדות מר ג'רג'י, הספר "עולם התזונה לכתה ט'" איננו בתוכנית הלימודים יותר, אבל עדין נמכר במגזר על אף שיצא ספר חדש לפני שנתים או שלוש, שכן חלק מהמגזר נשאר בתוכנית הלימודים הישנה ויש בתי ספר שעדין מלמדים אותו. הספר "אנשים וישובים לכיתה ז'" עדין נמכר על ידי מט"ח בשנה האחרונה. שאר שלושת הספרים מופיעים בתוכנית הלימוד העכשווית של משרד החינוך.
7.2 אצין, כי דרישת ס' 48 בסעיף קטן (1) שבו מסתפקת בהעמדת הספרים למכירה -
" (1) מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או להשכרה;"
וראו דברי המחבר גרינמן בספרו לגבי הרחבת הפרשנות של חלופה זו עם חקיקת החוק החדש (עמ' 672-673 ) -
"ההפרה העקיפה הראשונית והבסיסית היא מכירה או השכרה או העמדה למכירה או השכרה של עותר מפר. תחולתה של הפרה זו הורחבה בחוק החדש לעומת נוסחה בחוק הקודם שחל רק כאשר המעשה נעשה "בדרך מסחרית". מעתה, כל מכירה או השכרה של עותק מפר, או הצעה או העמדת של עותר מפר למכירה או להשכרה, תהיה בגדר הפרה- אם יתקיים יסוד הידיעה אשר יידון להלן.
כאמור, הסעיף אינו מחייב ביצוע עסקה של ממש בעותק המפר והוא חל כבר בשלב שבו העותר המפר מוצע או עומד למכירה או להשכרה". (ההדגשה אינה במקור)
7.3 לפיכך, יש לראות כאילו בוצעה על ידי הנתבעים העמדה למכירה של ספרים אלו.
8. יסוד הידיעה הממשית או הקונסטרוקטיבית
8.1 הנתבע טען כי לא ידע ולא יכול היה לדעת שבמחסן מוחזקים ספרים מזויפים מאחר ומדובר בכמויות גדולות של ספרים שהוא סוחר בהם, וגם כלכלית לא היה כדאי עבורו לסחור בספרים מזויפים.
8.2 ראשית, הנתבע הוא המחזיק היחיד של הספרים במחסן ואלו באחריותו. כך לפי הצהרת הנתבע. הוא זה שרוכש את הספרים מספקים לצורך מכירתם.
8.3 הנתבע לא הציג כל חשבונית מטעמו על מנת להצדיק קנייתם של ספרי מקור בלבד. אם אכן הספרים נרכשו בתמורה מלאה ובדרך העסקים הרגילה, שומה היה על הנתבע להציג את חשבוניות הקניה. אלו לא הוצגו, וגם לא כל מסמך רכישה אחרת. הימנעות מלהביא את החשבוניות מקימה חזקה שבעובדה שהיה בראיה כזו לפעול לחובת הנתבע. ראו ע"א 143/08 קרצמן נ' שירותי בריאות כללית (נבו, 26/5/10) -