הימנעות מלהביא ראיה שיכולה הייתה לתמוך בטענתו של בעל דין, מקימה חזקה שבעובדה שהיה באותה ראיה לפעול לחובת הנמנע (ראו, לדוגמה, ע"פ 728/84 חרמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 617, 625 (1987); ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 606, 614 (1993) בסמוך לאותיות ה-ו; ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991); ע"א 293/90 גרינהולץ נ' מרמלשטיין (לא פורסם, 28.12.94); י' קדמי על הראיות - הדין בראי הפסיקה כרך שלישי, (תשס"ד) בעמודים 1650-1649).
יתרה מזו. במהלך חקירתו הנגדית נשאל הנתבע ממי קנה את הספרים והשיב "ממי שקניתי". דהיינו – סרב במכוון להצביע על מקור הרכישה.
8.4 לפיכך, הנתבע כמי שמנהל מחסן ספרים ומבצע מכירות של ספרי לימוד מתוכו, כמי שמחזיק גם ספרים מקוריים בין ספריו, לא הראה ולו סיבה הגיונית אחת מדוע לא ידע או לא היה עליו לדעת על קיומם של ספרים מזויפים בכמויות שנמצאו.
8.5 לכך ניתן להוסיף את עדותו החד משמעית של נציג חברת החקירות על כך שבמהלך החיפוש סייע הנתבע בידיו לאתר את הספרים המזויפים של מט"ח. אומנם הנתבע העיד כי רק מיין ונתן לעד את ספרי מט"ח, אך יש בדבריו משום סיוע לעדות העד על כך שהנתבע סייע באיסוף הספרים שנלקחו.
9. סכום הפיצוי
9.1 סעיף 56 לחוק זכויות יוצרים קובע את גבולות הפיצוי הסטטוטורי ואת השיקולים לקביעתו -
"56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב) קביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) היקף ההפרה;
(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
(3) חומרת ההפרה;
(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;
(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;
(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;
(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
(8) תום לבו של הנתבע.
(ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.
(ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א)."
9.2 התובעת דרשה פיצוי בשל כל אחת מההפרות כאשר ההתייחסות היא ל-5 הפרות, כמספר הכותרים שהופרו, בסך של 50,000 ₪ בעבור כל כותר.
הסעיף קובע כי הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים יראו כהפרה אחת. על אף שבוצעה כאן למעשה מסכת של רכישת ספרים והצעתם למכירה, מדובר במספר הפרות של זכויות שונות, כמספר הכותרים שזכות היוצרים בהם הופרה. כאשר מופרות זכויות יוצרים של מספר יצירות נפרדות במקביל, לא יהא זה נכון לראות בכך "מסכת אחת של מעשים" שכן לכל יצירה יש קיום וערך כלכלי עצמאי (גרינמן, עמ' 784). הפסיקה אמצה לצורך כך מבחנים שונים - "מבחן הזכות שנפגעה", "מבחן הערך הכלכלי העצמאי" ואומדן הנזק המשוער של התובע כמבחנים לקביעת מספר ההפרות וגובה הפיצוי (ע"א 1007/10 מזל כהן נ' יאיר מדינה (17.02.2013), פס' 15-17).
מדובר בחמשה כותרים שונים, שאין ביניהם זהות או דמיון. אין גם דמיון תוכני ביניהם. כל אחד מהספרים נעשה בהשקעה נפרדת של משאבים שונים ומהווה עבודה הראויה להגנה משפטית נפרדת.(ראו ע"א 3616/92 דקל שרותי מחשב להנדסה (1987) בע"מ נ' חשב היחידה הבין-קיבוצית לשירותי ניהול אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, (10.12.1997).
9.3 בהתייחסות לסכום הפיצוי לקחתי בחשבון כי נתפסה כמות גדולה של ספרים, וכן ייחסתי משקל לכך שמדובר בתופעה שהפכה להיות מכת מדינה, שכן נושא הפצת ספרים מזויפים שוטף מגזרים שלמים באוכלוסייה. בצד הפיצוי לבעל הזכות יש לוודא גם הרתעתו של המפר ושל מפרים פוטנציאלים אחרים. לפיכך אני קובעת סכום של 15,000 ₪ כפיצוי על הפרה של כל אחד מחמשת הכותרים.
10. לסיכום
10.1 הנתבע יפצה את התובעת בסכום כולל של 75,000 ₪ כפיצוי בגין הפרת זכות היוצרים.
10.2 כמו כן הבאתי בחשבון כי הנתבע נהל משפט הוכחות, ולא דלג על אף טענה אפשרית, על אף שמרביתן היו סתמיות ומטריחות. הנתבע ישא בשכ"ט ב"כ התובעים בסכום של 15,000 ₪ בתוספת החזר האגרה. הסכום ישולם לתובעת בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.
ניתן היום, י"א תשרי תשע"ט, 20 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.
ר. למלשטריך לטר