מעמדו של הנאשם בעסק
נקבע בהכרעת הדין כי מעמדו של הנאשם בעסק היה מעמד של בעלים, שותף ומנהל. הוא ניהל את העסק ביחד עם מגן, והיה שותף שווה לו בהתחייבויות וברווחים.
לצד זאת נקבע, כי בחלוקת העבודה בין שני השותפים, לקח מגן על עצמו את מרבית עבודת הניהול השוטפת, כולל הפעלת העובדים, ביצוע העסקאות בתוך המשרד, וקשר עם ספקי המזומנים וספקי החשבוניות. הנאשם מצדו הסתפק בביצוע פעולות מועטות, כולל רישום דף היתרות היומי (ת/14), ניהול אגף ההלוואות לעסק, ספירת הכסף, ומדי פעם גם חלוקת הוראות לעובדים ולמגן.
בנסיבות אלה, ולאחר שהוכח כי את רוב הפעולות בעסק ביצע מגן בעצמו או באמצעות העובדים, בדקתי בנפרד את מעמדו של הנאשם בהיבט האחריות הפלילית, בנוסף על השותפות העסקית.
קבעתי כי הנאשם היה מודע לביצוע כל אחד משירותי המטבע שניתנו על ידי העסק, להיקפיהם ולחובות על פי דין שנקבעו לצדם, והתקיים היסוד הנפשי ביחס לעבירות המיוחסות לו. כך גם בכל הנוגע לעבירות המס שבוצעו במהלך ניהול העסק.
עוד קבעתי, כי מעמדו של הנאשם בתוך השותפות הפלילית היה של מבצע בצוותא, לאחר שהוכח כי היתה בידיו שליטה פונקציונלית-מהותית בעסק, והוא היה חלק מהחלטה משותפת לקיים את הפעילות הפיננסית נשוא האישום, ביחד עם מגן.
עם זאת, נוכח מחדלי חקירה עליהם עמדתי בהכרעת הדין, נותרו שאלות פתוחות ביחס להיקף תרומתו למעשה העברייני. כך למשל, לא הוברר די הצורך הטעם לחלוקת התפקידים הלא שוויונית בעסק, דהיינו, מדוע מרבית העשייה הפלילית בוצעה על ידי מגן, ובהעדר הסבר סביר לכך, נותרה המסקנה העובדתית, לפיה מגן הוא שביצע פיזית את חלק הארי של הפעילות.
היקפי העבירות
נקבע בהכרעת הדין (עמודים 100-101), כי מחזורי העסק משירותי המטבע השונים שנתנו הנאשם ומגן בתקופות הרלוונטיות, היו כדלקמן:
בין השנים 2005-2007 – עסקאות המרת מטבע בלבד, בסכום לא ידוע של מאות אלפים בודדים של דולרים לשנה, חלק לא ידוע מהן בסכומים העולים על חובת הדיווח.
שנת 2008 - תחילת תקופת אופרציית חנ"י. מחזור העסקאות היומי עמד על 150,000$. ניתנו בעסק גם שירותי המרת מטבע וגם עסקאות אופרציית חנ"י, בהתפלגות לא ידועה, ובשני הענפים בוצעו עסקאות מעל 50,000 ש"ח, בסכום לא ידוע. נקבע כי עסקת חנ"י נכללת בהגדרת "ניכיון שיקים".
שנת 2009 – מחזור העסקאות היומי היה כ- 350,000$, 70% ממנו עסקאות חנ"י, ומתוך מחזור עסקאות החנ"י, 70% חייב בדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. היתרה בסך 30%, עסקאות המרת מט"ח, אשר חלק בלתי ידוע מהן היה בגובה חובת הדיווח.
שנת 2010 – 2011 (מחצית ראשונה) - מחזור העסקאות היומי היה כ- 350,000$. 70% ממנו עסקאות חנ"י, ומתוך מחזור עסקאות החנ"י, 70% חייב בדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון. היתרה בסך 30%, עסקאות המרת מט"ח ועסקאות העמדת נכסים בחו"ל (בחלוקה של 20% המרת מט"ח ו-10% העמדת נכסים בחו"ל), וחלק בלתי ידוע מהן בגובה חובת הדיווח.
שנת 2011 (מחצית שניה) - היקף עסקאות חנ"י עמד על סך של 95,601,798 $, והיקף העסקאות החייבות בדיווח, עמד על סך 79,947,472 $. המרות מטבע והעמדות נכסים בחו"ל, כאמור בתחשיב החל על התקופה הקודמת, בין 2009-2011, דהיינו, 30% ממחזור עסקאות יומי של 350,000$, וסכום לא ידוע ממנו חייב בדיווח.
קיבלתי את עמדת ההגנה, לפיה הקביעה כי 70% מתוך עסקאות החנ"י היו חייבות בדיווח, דהיינו, עסקאות מעל 50,000 ₪, אינה מתארת את האחוז מתוך מספר העסקאות, אלא את האחוז מתוך המחזור הכולל של הכספים בעסקאות החנ"י. בפועל, מספר העסקאות החייבות בדיווח היה קטן מ-70% מכלל העסקאות. ראה הרחבה בעניין זה בהחלטתי מיום 3.12.17 בבקשה לתיקון טעות סופר, והדברים עולים כמובן גם מהכרעת הדין עצמה.
אישום שני – עבירות מס
חלק ראשון - עבירות המס הנובעות מפעילות העסק
נקבע בהכרעת הדין כך:
1. הנאשם לא הודיע לפקיד השומה ולמנהל מס ערך מוסף על התחלת עיסוקו במתן שירותי מטבע, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ.
2. הנאשם ומגן לא ניהלו בתקופה הרלוונטית פנקסי חשבונות בנוגע לפעילות בעסק, על פי הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות מס' 2), התשל"ג – 1973, תוספת י"א, לא רשמו ולא הנפיקו חשבונות, חשבוניות מס וקבלות, בגין תקבוליהם מעמלות עבור שירותי המטבע שסיפקו.
3. על מנת למנוע חשיפת פעילותו הבלתי חוקית של העסק והכנסותיו, הנאשם ומגן דאגו לגרוס או להסתיר את הרישומים המתעדים את הפעילות בעסק. פירוט בעניין זה ראו להלן באישום השלישי.
4. הנאשם הגיש לפקיד השומה דו"חות שנתיים לשנות המס 2005-2010, בהם העלים את כל פעילותו בעסק והכנסותיו ממנו.
5. הנאשם ומגן פעלו כדי שרוב עובדיהם יירשמו כעובדים של יהלומנים אחרים במתחם הבורסה ליהלומים, שגם הוציאו להם תלושי שכר כוזבים. הנאשם עצמו נרשם כעובד של חברה העוסקת בענף היהלומים בשם "סבן סטארס דיימונדס בע"מ", בשנת 2010, לא עבד בה בפועל, אך קיבל ממנה תלושי שכר כוזבים, על מנת להסתיר את עיסוקו האמיתי.
6. בין השנים 2008-2011 נתנו הנאשם ומגן שירותי ניכיון במסגרת אופרציית חנ"י, כמפורט לעיל. בכך אפשרו למקבלי השירות לכלול את החשבוניות הכוזבות כהוצאה בספריהם ולהגדיל את ההוצאות במרמה.
7. בגין ניכיון השיקים חנ"י או פתקי הקניה ואספקת החשבוניות הכוזבות, גבו הנאשם ומגן עמלות כמפורט לעיל, כך שמאופרציית חנ"י צמחה לנאשם ולמגן הכנסה בשיעור כולל של 0.25% מסכום השיקים או הפתקים שניכו, ולעיתים הכנסה נוספת בגין עמלת המרה בסך 0.5% מסכום השיקים או הפתקים שניכו.
8. בין השנים 2010-2011 סיפקו הנאשם ומגן שירותי העמדת נכסים ללקוחותיהם בסכום לא ידוע, מהם הפיקו הכנסה מעמלה בשיעור 0.5%-1.5% מסכום הנכסים שהועמדו.
9. בין השנים 2005-2011 סיפקו הנאשם ומגן שירותי המרת מטבע, בנוסף על אופרציית חנ"י, בסך כולל שאינו ידוע במדויק, והפיקו מהם הכנסה מעמלה בשיעור 0.5%, מהסכומים שהומרו.
10. הנאשם השמיט הכנסות אלה מהדו"חות שהגיש לפקיד השומה, קיים פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים והשתמש במרמה, עורמה ותחבולה כדי להתחמק ממס. בנוסף, לא הגיש בשם העסק דיווחים תקופתיים למנהל מס ערך מוסף ולא שילם את המע"מ בגין העסקאות. בכך התחמק הנאשם מתשלום מע"מ.
באספקת החשבוניות הכוזבות על-ידי הנאשם ומגן ללקוחותיהם, השתמש הנאשם במרמה, עורמה ותחבולה, הכין וקיים יחד עם אחרים פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים, בכוונה לעזור לאחרים להתחמק ממס.
בדו"חות שהגיש הנאשם לפקיד השומה לשנים 2005-2010 השמיט את חלקו בהכנסה מעמלות.
בעשותו כאמור, השמיט הנאשם הכנסה מדו"ח בשנים 2005-2010 במזיד ובכוונה להתחמק ממס. בעשותו כאמור, קיים הנאשם פנקסי חשבונות ורשומות כוזבים והשתמש במרמה, עורמה ותחבולה, במזיד ובכוונה להתחמק ממס.
בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, הנאשם ומגן לא הגישו בשם העסק דיווחים תקופתיים למנהל מס ערך מוסף ולא דיווחו על עסקאותיהם שהיו טעונות תשלום מס, אשר נבעו מעמלה אותה גבו. הנאשם ומגן לא שילמו את המע"מ הנובע מעסקאות אלו. בעשותו כמתואר לעיל, השתמש הנאשם בכל מרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מע"מ.
היקף הפעילות העסקית לאורך השנים (מחזור)
2005 -2007 - סכום שאינו ידוע בסך מאות אלפים בודדים של דולרים לשנה.
2008 – 36,000,000 $ (ראו ה"ש 5 בהמשך).
2009 -2011 (מחצית ראשונה) – 210,000,000 $ (לפי תחשיב של 350,000$ מחזור יומי, כפול מספר ימים כאמור בה"ש 5).
2011 (מחצית שניה) – 95,601,798 $ (ראה ה"ש 14) +12,600,000 $(לפי תחשיב של 30% ממחזור עסקאות חצי שנתי) = 108,201,798$.
על כן, היקף הפעילות הכספית של העסק בתקופה נשוא כתב האישום היה 354,201,798 $, שהם 1,258,605,755 ₪ (לפי ממוצע שער הדולר) בין השנים 2008 - 2011, ועוד מאות אלפים בודדים לשנה בשנים שבין 2005 -2007, בכפוף לאמור בה"ש 4, להלן.