(142,758 ₪) כאמור בה"ש 13
סכום החשבוניות הכוזבות שהעביר העסק בין היהלומנים, במסגרת אופרציית חנ"י במהלך התקופה הרלוונטית, עלה כדי 1,006,511,511 ₪ (בכפוף לאמור בה"ש 5 לעיל ביחס לשנת 2008), מתוכן, כאמור, 70% דהיינו כ-700,000,000 ₪, סכום החייב בדיווח.
סך ההכנסות מהעסק בכל השנים נשוא האישום עלה כדי 4,268,424 ₪, סכום נוסף הנע בין 0 ₪ ל- 5,031,714 ₪, בגין עמלות נוספות על המרת מטבע במסגרת אופרציית חנ"י.
לנאשם מיוחסים 50% מהכנסות העסק.
המע"מ על הכנסות העסק מעמלות
שנת
מס שיעור
המע"מ מע"מ משירותי העמדת נכסים מע"מ משירותי אופרציית חנ"י ביחד עם שירותי המרה מע"מ משירותי המרת מטבע
2005 17% 1,500 ₪
2006 16.5% 1,492 ₪ (ראו ה"ש 15)
2007 15.5% 1,262 ₪ (ראו ה"ש 15)
2008 15.5% 46,565 ₪
2009 15.5% 88,633 ₪
וסכום נוסף שבין 0-177,267 ₪ 75,971 ₪
2010 16% 52,187 ₪ 91,328 ₪
וסכום נוסף שבין 0-182,656 ₪ 52,187 ₪
2011 16% 23,849 ₪ 41,736 ₪
וסכום נוסף שבין 0-83,472 ₪ 23,849 ₪
2011 16% 22,841 ₪ 129,979 ₪
וסכום נוסף שבין 0-259,959 ₪ 22,841 ₪
סך כל המע"מ שהיה אמור להשתלם בגין הכנסות העסק במהלך השנים נשוא האישום, היה 676,220 ₪, בגין השנים 2005-2011. וסכום נוסף שבין 0-703,354 ₪ .
אשר לעתירת המדינה להרשיע את הנאשם בעבירות לפי סעיף 117(ב)(8) בנסיבות סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ, דהיינו, בנסיבות מחמירות, אין לקבלה נוכח התחשיב דלעיל.
סעיף 128(ב) לחוק מע"מ קובע כך:
"עסקה שנעשתה בידי שותפות שאיננה רשומה, או בידי שותפות שהוקמה לביצוע עסקה פלונית, או נעשתה עסקה בידי כמה עוסקים במשותף, לא יראו אותה כעסקה של שותפות אלא כשל כל שותף או עוסק לחוד, לפי חלקו, זולת אם ביקשו השותפים להירשם כעוסק אחד. ביקשו כאמור, יראו אותם כאחראים, ביחד ולחוד, לכל חובה, חוב, מעשה או מחדל הקשורים באותו ענין".
היות והעסק פעל כשותפות שאינה רשומה, אחריותו של הנאשם משתרעת על מחצית החוב, דהיינו, 335,983 ₪ וסכום נוסף שבין 0 ₪ ל- 351,677 ₪.
סכום זה (חישוב המינימום) אינו עולה על כפל הסכום הקבוע כקנס בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, (452,000 ₪), המהווה נסיבות מחמירות לפי סעיף 117(ב2)(3) לחוק מע"מ, ולכן לא יורשע הנאשם בעבירה של נסיבות מחמירות, אלא בעבירה לפי סעיף 117(ב)(8) לחוק מע"מ (84 עבירות), כאמור בהכרעת הדין (עמוד 118).
הנאשם זוכה מהעבירות המיוחסות לו בחלק השני של האישום השני, עבירות מס הנובעות מהכנסות משכר דירה.
אישום שלישי
בתקופה הרלוונטית תיעדו הנאשם ומגן את הפעילות בעסק (להלן: "הרישומים"), וידעו כי אלה עשויים להיות דרושים כראיה במסגרת הליך שיפוטי. אחת לשישה חודשים דאגו לגרוס או להשמיד את הרישומים, כדי למנוע את חשיפת פעילותו הבלתי חוקית של העסק. בתחילת המחצית השנייה של שנת 2011, חשדו הנאשם ומגן כי צפויה חקירה של רשויות האכיפה בבורסה ליהלומים, ולכן צמצמו את תקופת שמירת הרישומים, והשמידו אותם בתדירות גבוהה יותר. כן חדלו לשמור את הרישומים בכספת במשרדי העסק, והכניסו אותם למקום מסתור בסוף כל יום עבודה.
נקבע, כי לנאשם היה חלק מרכזי בהשמדה ובהסתרה של הראיות המתעדות את הפעילות העסקית, וכי עשה זאת בכוונה לשבש הליכי חקירה ומשפט, ולמנוע את השימוש ברישומים כראיה בהליך משפטי.