העונשים שהושתו על מעורבים נוספים בפרשה
להשלמת התמונה יפורטו עונשיהם של המעורבים הנוספים בפרשה.
מנחם מגן - שותפו של הנאשם בעסק. מגן הועמד לדין בכתב אישום נפרד (ת"פ (מחוזי-ת"א) 26123-07-14 מדינת ישראל נ' מגן (15.6.15)), אשר כלל בין היתר את האישומים המרכזיים כנגד הנאשם, דהיינו, ניהול עסק למתן שירותי מטבע הנחזה לעסק למסחר ביהלומים, תוך ביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון, פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף (אישומים ראשון ושני) ואת האישום בגין שיבוש הליכי משפט (אישום רביעי). מגן הורשע בשני אישומים נוספים, האחד בגין עבירות מס שבוצעו במסגרת חברת "יהלומי נאמנים בע"מ", והשני בגין עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, שמקורן בהימורים. שני האישומים הנוספים עסקו בהיקפים כספיים מינוריים יחסית של מיליוני ₪ ספורים.
מגן הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, ונגזרו עליו עונשים של ארבע שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 125,000 ₪, וחילוט רכוש בשווי כ-4,700,000 ₪.
מלכתחילה כתב האישום נגד מגן היה זהה, באישומים הרלוונטיים, לכתב האישום נגד הנאשם, וגם העובדות בהן הורשעו שני השותפים זהות. אלה שבעוד מגן הורשע בהיקפים כספיים כמפורט בכתב האישום המקורי, קבעתי בעניינו של הנאשם, כי חלק מאותם היקפים לא הוכחו. כך למשל, קבעתי כי לא כל העסקאות היו חייבות בדיווח לפי חוק איסור הלבנת הון, דהיינו, לא עלו על 50,000 ₪. למעשה, רוב העסקאות לא עלו על 50,000 ₪ אלא מיעוטן, אלא שמיעוט זה הגיע, במובנים של מחזורים, ל-70% מתוך כלל מחזור עסקאות אופרציית חנ"י, כאמור בעמודים 99,95,94 ו- 100 להכרעת הדין.
עוד קבעתי, כי לא בכל עסקה במסגרת אופרציית חנ"י שולמה לעסק גם עמלת המרה, מהטעמים המפורטים בעמוד 116 להכרעת הדין.
כך שבסופו של יום, ההיקפים הכספיים בהם הורשע הנאשם מצומצמים יותר, גם בכל הנוגע לעסקאות חייבות דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון, וגם בהכנסות מפעילות העסק. פער זה ידון בהמשך, במסגרת הדיון באחידות הענישה בין שותפים לדבר עבירה.
מאיר אוחנה - בעל חברה למסחר ביהלומים בבורסה, הורשע במסגרת פרשה זו, לאחר ניהול משפט הוכחות (ת"פ (מחוזי-ת"א) 26228-07-14 מדינת ישראל נ' מאיר אוחנה (15.6.15)). כפי שציינתי לעיל, אוחנה הוציא כספים מישראל בשליחותם של נותני שירותי מטבע, באופן שקיבל שיקים של יהלומנים, באמצעות העסק, והעביר את הכספים לחשבונות בחו"ל, לכאורה כדי לשלם עבור יהלומים שרכש בחו"ל, למרות שבפועל לא בוצעה כל רכישה. אוחנה העביר לחו"ל כספים והוציא חשבוניות כוזבות בסכום כולל של 148,000,000 $ (548,100,100 ₪) והפיק הכנסה מעמלות בסכום כולל של 2,960,000 $ (10,962,000 ₪), עליה לא דיווח כדין לרשויות המס. המע"מ בגין עמלות אלו הגיע כדי 473,600 $ (1,753,920 ₪). אוחנה הורשע בעבירות לפי פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ, חוק איסור הלבנת הון, פקודת המכס ועבירות מרמה לפי חוק העונשין.
בית המשפט המחוזי קבע מתחם עונש הנע בין תשע לשלוש עשרה שנות מאסר בפועל, ודן את אוחנה לעשר שנות מאסר בפועל ועונשים נלווים, בין היתר קנס כספי בסך 1,000,000 ₪ וחילוט רכוש בשווי של כחמישה וחצי מיליון ₪. בערעור שהגיש על הכרעת הדין וגזר הדין (ע"פ 8345/15 אוחנה נ' מדינת ישראל (19.9.17), הופחת עונש המאסר שלו והועמד על שבע וחצי שנים בפועל.