השימוש בצילומי התובעת מהווה הפרת זכות יוצרים. יש לראות את השימוש בתצלומי הקטלוג באתר הנתבעת כמסכת אחת של מעשים.
15.3 חוק עוולות מסחריות קובע אף הוא, בס' 13 שבו פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק –
"(א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת התובע, לפסוק לו, לכל עוולה, פיצויים בלא הוכחת נזק, בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב) לענין סעיף זה יראו עוולות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כעוולה אחת.
גם כאן יש לראות את העוולות שהוכחו כמסכת אחת של מעשים, דהיינו עוולה אחת לצורך הפיצוי.
15.4 בשיקול החומרה של התנהלות הנתבעת יש להביא בחשבון שהנתבעת במשך 12 חודשים פעלה לקידום המוצר תחת השם NOGA. היא היתה שותפה ליצירת הקטלוג . אומנם עבדה עליו גרפיקאית של התובעת ,אך הנתבע 1 העיר את הערותיו והוא זה שהיה מופקד על הדפסתו, הדפסה שנעשתה במימונו. יש בעובדה זו כדי להפחית מסכום הפיצוי הסטטוטורי המקסימלי. מרגע שנפרדו דרכי הצדדים והנתבעת לא טענה לחלקה בשם NOGA, שם שטפחה במהלך הפעילות המשותפת, שומה היה עליה להיפרד מכל שימוש שעשתה בשם, בקטלוג ובמספר הקטלוגי של המוצרים.
15.5 בנסיבות אלו, אני מעריכה את הפיצוי בגין הפרת זכות בתצלומים וכן בנוסף בגין העוולה המסחרית בסכום כולל של 150,000 ₪.
15.6 בעוד שבמישור ההתחשבנות המסחרית שבין הצדדים החייבת היא הנתבעת 2 בלבד, כאן, חובת התשלום היא ביחד ולחוד לגבי שני הנתבעים, שכן קמה אחריות אישית לנתבע 1.
הנתבע 1 הינו הרוח החיה בפעילות נתבעת 2, הבעלים והמנהל שלה. כל מה שנעשה בחברה הנתבעת נעשה על ידו ובהנחייתו. הוא זה אשר מבצע את פעילות החברה הנתבעת, והיא על דעתו. הוא זה שהביא את החברה למעשה לביצוע העוולות הנזיקיות. על אחריות אישית של נושא משרה לצד אחריות אישית של החברה ראו בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ [פורסם בנבו] (25.10.1994), פס' 20:
"פעולתו העוולתית של האורגן מקימה אפוא אחריות אישית כפולה. ראשית, אחריות אישית של החברה. שנית, אחריות אישית של האורגן. ודוק: אין בכך שום סתירה לעקרון היסוד בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של החברה (או כל תאגיד אחר). "
המושג "אורגן" לצורך הטלת אחריות נזיקית הוגדר באותו פסק דין:
"גוף או נושא משרה בכיר בתאגיד (אסיפה כללית של בעלי המניות, דירקטוריון, דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים) יהיו בוודאי אורגן של התאגיד. אך גם נושא משרה שאינו בכיר עשוי להיחשב כאורגן התאגיד, וזאת אם על-פי מסמכי התאגיד או על-פי מקור נורמאטיבי אחר רואים את פעולתם ומחשבתם כפעולת התאגיד עצמו".
(וראו גם עא 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ. המועצה להסדר ההימורים בספורט [פורסם בנבו] (26.9.04); עא 9678/05 חברת בתימו בע"מ נ. ARRABON LIMITED [פורסם בנבו] (3.8.08).
דברים אלו מקבלים חיזוק נוסף בספרו של גרינמן "זכות יוצרים"בעמ' 696:
"... החבות האישית שחב מנהל או אורגן אחר בחברה להפרת זכות יוצרים נבחנת על-פי השאלה אם אותו מנהל או אורגן ביצע, במעשיו או במחדליו, את יסודות ההפרה. לכן, מנהל שנטל חלק במעשי ההפרה, בין שביצע אותם בעצמו ובין שאישרם כבעל שליטה, יחוב בגינם יחד עם החברה."
לפיכך, נתבעים 1 ו-2 נושאים ביחד ולחוד באחריות אישית להפרת זכויות היוצרים וכן לקיומה של העוולה המסחרית.