If you drive a car, I will tax the street,
if you try to sit, I will tax your seat.
If you get too cold I will tax the heat,
if you take a walk, I will tax your feet.
סעיף 2(10) – סעיף העוללות
19. אחת הסיבות המרכזיות להרחבתה של תורת המקור בדין הישראלי, וקירובה למגמה האמורה של הדין האמריקאי, מצויה בסעיף 2(10) לפקודה, המכונה גם סעיף העוללות. בהזדמנות יצוין כי המונח "עוללות" מתייחס לענבים בודדים ואשכולות זעירים מפוזרים הנותרים לאחר הבציר, אשר קיימת מצווה להותירם לעני, לגר, ליתום ולאלמנה, ככתוב: "וכרמך לא תעולל" (ויקרא, י"ט, י'); "כי תבצור כרמך לא תעולל אחריך" (דברים, כ"ד, כ"א); "ונשאר בו עוללות כנוקף זית, שנים שלושה גרגרים
--- סוף עמוד 17 ---
בראש אמיר" (ישעיה, י"ז, ו'). סעיף עוללות זה מופיע לאחר תשעת הסעיפים הקטנים הפורטים את מקורות ההכנסה השונים, כלשונו:
(10) השתכרות או ריווח מכל מקור אחר שאינו כלול בפסקאות (1) עד (9), אך לא הוצא מהם בפירוש ולא ניתן עליו פטור בפקודה זו או בכל דין אחר.
ראוי להתעכב לרגע קט ולבחון את משמעותו של סעיף 2(10) האמור, על מנת להבין כראוי את משמעותה של תורת המקור, ואת המסגרת הנורמטיבית ביחס לבסיס המס בישראל. נדמה כי אף שסעיף זה נטען פעמים רבות כמקור חלופי על ידי רשות המסים, כאשר לא היה לגמרי ברור שהכנסה מסוימת נכללת באחד מתשעת הסעיפים האחרים – תוכנו ומשמעותו לא הובהרו עד תום בפסיקת בית משפט זה. יש לציין כי בנוסח הפקודה המקורי, סעיף זה לא הופיע. הוא נחקק בנוסחו הקודם מספר שנים לאחר קום המדינה, במסגרת החוק לתיקון מס הכנסה, התשי"ב-1952, וזה היה לשונו:
"השתכרויות או רווחים ממקור אחר כל שהוא שאינו נכלל בפסקאות (א) עד (ח), ושאיננו מוצא מהם במפורש ושלגביו לא ניתן פטור בפקודה זו או בכל חוק אחר"
בדברי ההסבר לסעיף זה בהצעת החוק לקריאה ראשונה נכתב:
"לפי החוק הקיים, אדם שהיתה לו הכנסה מקרית, שאינה קשורה בעסקו, במלאכתו או במשלח ידו לא היה חייב עליה מס. סעיף 4(ג) לחוק המוצע מטיל מס גם על השתכרויות או רווחים ממקורות כאלה"
עולה כי תכליתו של סעיף 2(10) היא להכניס אל בסיס המס גם הכנסות מקריות, אשר לא נכללו באחד מהסעיפים הקטנים שפירטו את רשימת המקורות. יש הטוענים שסעיף 2(10) לפקודה ביטל למעשה את תורת המקור בדין הישראלי (אדרעי – דוקטרינת המקור, בעמ' 35). ברם, לגישת אלו אשר עדיין מצדדים בתורת המקור כחלק מהדין הנוהג בישראל, סעיף 2(10) הפך את רשימת המקורות בסעיף 2 לרשימה פתוחה ובלתי ממצה, אך עדיין תוך שמירת החובה למצוא מקור להכנסה. אותו מקור נדרש שיהיה בעל היכולת לייצר באופן חוזר ונשנה הכנסות דומות (יוסף גרוס דיני המס החדשים 49 (מהדורה שלישית, 2003)). וראו דברי השופט א' ויתקון: