ע"א 9491/16 – פרופ' ישי בר
5. ישי בר הינו פרופ' למשפטים העוסק בדיני מיסים. בנוסף לעיסוקו האקדמי, מילא פרופ' בר מגוון תפקידי פיקוד בכירים בצה"ל, במסגרת שירות מילואים, ואף כיהן במשך כ-5 שנים כנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. תפקידו האחרון בצבא הוא מפקד הגייס המטכ"לי. בין השנים 2010-2009 שהה פרופ' בר עם משפחתו בניו-יורק, במסגרת כספים שקיבל ממרכז תקווה, על סך 75,000 דולר. במהלך תקופה זו עסק פרופ' בר במחקר בתחום דיני המלחמה, כאשר בסמסטר הראשון לשהותו בניו-יורק השתתף פרופ' בר בשני קורסים בתחום. פרופ' בר טס לישראל לצורך שירות מילואים ארבע פעמים במהלך התקופה, כאשר צה"ל שילם את הוצאות הטיסה.
ההליכים הקודמים
6. בשומות שהוצאו על ידי המשיב ביחס לכספים אותם קיבלו המערערים ממכון שטראוס וממרכז תקווה, נקבע כי מדובר בהכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], מאחר שהכספים ניתנו במסגרת עיסוקם או משלח ידם ובגין תרומתם למוסדות. לחלופין קבע המשיב כי יש למסות את הכספים לפי סעיף 2(7) לפקודה, או לפי סעיף 2(10) לפקודה. בעניינו של פרופ' בר אף התעוררה מחלוקת נקודתית ביחס להוצאות אש"ל (אכילה, שתייה, לינה) שהוציא פרופ' בר בין התאריך 30.6.2010, בו הסתיימה התכנית במרכז תקווה, לבין תאריך 10.7.2010 בו הסתיימה תקופת השכירות של דירתו בניו-יורק. לגישת המשיב לא ניתן לנכות הוצאות אלו כנגד הכנסתו.
על שומות אלו ערערו המערערים לבית המשפט המחוזי בירושלים, כאשר טענתם המרכזית הייתה כי הכספים שקיבלו מהמוסדות אינם נכללים בבסיס המס, מאחר שלא ניתנה עבורם כל תמורה מצד המערערים. נטען כי המוסדות הציעו למערערים לערוך מחקר אקדמי במסגרת שנות השבתון שלהם, כחלק מהתפתחותם המקצועית בלבד, ולא לטובת המוסדות.
--- סוף עמוד 5 ---
בית משפט קמא דחה את טענת המערערים, וקבע כי הכספים שקיבלו מהמוסדות מהווים הכנסה ממשלח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה, ועל כן חייבים במס. קביעתו התבססה על המסקנה לפיה כן ניתנה תמורה מצד המערערים למוסדות, באופן השולל את הטענה שמדובר במעין "מלגות הצטיינות" פטורות ממס. תמורה זו מצויה לגישת בית משפט קמא בציפיות שהוכחו מצד המוסדות מהמערערים, כגון: ליצירת תוצר ממשי בסיום שנת המחקר; להשתתפות בחיים האינטלקטואלים של המוסדות, ובתוך כך השתתפות בהרצאות והצגת תכניות המחקר על ידי המערערים בפורומים שונים במוסדות; ושלא ליטול מחויבויות נוספות בזמן שהותם של המערערים בניו-יורק. לכך הצטרפה העובדה שמדובר במוסדות חדשים, אשר להם אינטרס בהבאת אקדמאים בעלי שם, לצורך בניית המוניטין של המוסד.