--- סוף עמוד 27 ---
החוק משקף הבנה כי קשייו של אדם עם מוגבלות להשתלב באופן שוויוני בתחומי החיים השונים נובעים לפחות בחלקם מחסמים שעל החברה להסיר - בין חסמים תודעתיים-תפיסתיים דוגמת עמדות שליליות ודעות קדומות, ובין חסמים פיזיים ומבניים הנובעים מאי ביצוע ההתאמות הדרושות לצורך שילוב מלא ושוויוני (עניין כהן).
החוק מכיר אם כך בהיותה של המוגבלות - מבלי להתכחש לקושי ולאתגר האישיים הכרוכים בה - תוצר של הבניה חברתית, ושל נורמות ופרקטיקות גלויות וסמויות, שמשך שנים רבות עוצבו תוך הפליה והדרה של אנשים עם מוגבלות. החוק קורא לפיכך לשילוב והכללה של אנשים עם מוגבלויות, תוך הסרת חסמים ומכשולים העומדים בדרכם להשתתפות מלאה ושוויונית בכל תחומי החיים, ותוך הבנה כי לצורך כך נדרש תיקון מערכתי-מבני של הנורמות הקיימות (מור, בעמ' 105, 109; אלבין ומור, בעמ' 92, 95; יותם טולוב וארלן ס. קנטר, של מי החיים שלי? המאבק להשבת האוטונומיה והכשרות המשפטית לאנשים עם מוגבלויות, מעשי משפט ו' 45 (2014); אחיה קמארה וגבי אדמון ריק, רגולציה מגוף ראשון: אתגרי רגולציה ביישום של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משפט, חברה ותרבות - מסדירים רגולציה: משפט ומדיניות 391 (2016); שגית מור, משפט נגיש לכל: הזכות לנגישות ונגישות למשפט - ביקורת מוגבלות, חוקים ח' 15 (2016); Arlene S. Kanter, The law: What's Disability Studies Got to Do with It or An Introduction to Disability Legal Studies, 42 Colum. Hum. Rts. L. Rev. 403 (2011)) ).
41. החוק כולל פרקים המתפרשים על תחומי חיים שונים וביניהם תחום התעסוקה. בהקשר זה נקבע עקרון בסיסי של איסור הפליה של עובדים או דורשי עבודה מחמת מוגבלותם (סעיף 8 לחוק), כאשר מודגש כי הפליה משמעה גם "אי ביצוע התאמות הנדרשות מחמת צרכיו המיוחדים של אדם עם מוגבלות אשר יאפשרו את העסקתו" (לפרשנות מרחיבה של סעיף זה לצורך הגשמת תכלית החוק ראו בבג"צ מחמלי; ע"ע (ארצי) 7129-10-11 אביבה חג'אג' - תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בע"מ [פורסם בנבו] (7.4.14); בש"א (אזורי ת"א) 5712/03 פנחס שטיינברג - חברת החשמל לישראל בע"מ [פורסם בנבו]
--- סוף עמוד 28 ---
(30.12.03); עב' (אזורי נצרת) 1732/04 יצחק דה קסטרו דקל - מ.ב.א הזורע [פורסם בנבו] (10.7.05)).
עוד נקבעה חובת ייצוג הולם לאנשים עם מוגבלות במקומות עבודה, כאשר חובה זו כוללת הן חובה כללית על כל מעסיק, לרבות פרטי, המעסיק יותר מ - 25 עובדים, לפעול לקידום הייצוג ההולם של אנשים עם מוגבלות בקרב עובדיו (סעיף 9(א)); הן הוראות משלימות שרשאי שר הרווחה והשירותים החברתיים לקבוע בהתייעצות עם גורמים שונים וביניהם ארגוני עובדים ומעסיקים (סעיף 9(ג)), וטרם נקבעו על ידו; והן "יעד ייצוג" בגוף ציבורי (כמשמעותו בחוק) המעסיק 100 עובדים לפחות, המוגדר כלפחות 5% עובדים שהם בעלי "מוגבלות משמעותית" (כהגדרתה בחלק א' לתוספת הרביעית לחוק). לכך יש להוסיף את חובת ההעדפה המתקנת הקבועה בסעיף 15א' לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959 (להלן: חוק המינויים), ולפיה "בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות העניין, לייצוגם של... אנשים עם מוגבלות" (בנוסף לקבוצות מוגנות נוספות; בהמשך הסעיף מפורטות הוראות רלוונטיות נוספות לרבות מכסות המתייחסות לעובדים עם מוגבלות משמעותית). עוד יש להפנות בהקשר זה להסכם הקיבוצי מיום 25.6.14, שהוראותיו הורחבו בצו ההרחבה, במסגרתו הוסכם מה ייחשב כ"ייצוג הולם" לצורך סעיף 9 לחוק אצל מעסיק המעסיק 100 עובדים לפחות.