עוד ראוי לשים לב לסעיף 13 לחוק, המחיל על פרק התעסוקה סעיפים שונים מחוק שוויון ההזדמנויות, וביניהם סעיף 9(א) הקובע נסיבות שבהן יועבר נטל השכנוע לכתפי המעסיק, וסעיף 21(ג) הקובע את תחולת החוק על מעסיק אשר מועסקים אצלו לפחות ששה עובדים.
42. בפסיקה הודגש כי לא בכדי ניתן מקום מרכזי בחוק לפרק התעסוקה. מקום עבודתו של אדם מעניק לו לא רק מקום פרנסה, אלא הוא גם אמצעי להגשמה עצמית, סיפוק, משמעות, התפתחות אישית, קשרים בין אישיים, מעורבות חברתית וכבוד. בהתאם לכך נקבע, כי "לא ניתן למעט בכוחה של השתלבות ראויה במקום עבודה לתרום להשתלבותו של האדם עם מוגבלות בחברה, הגשמה של כישוריו ויכולותיו, השגת עצמאות כלכלית ומימוש זכותו לכבוד ולשוויון" (עניין כהן).
--- סוף עמוד 29 ---
דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר לוקחים בחשבון את הנתונים האמפיריים, המלמדים כי "מבין הקבוצות שחוות אפליה בעבודה, מצבם של אנשים עם מוגבלויות הינו בין החמורים, אם לא החמור ביותר" (אלבין ומור, בעמ' 75). כך, שיעור תעסוקתם של אנשים עם מוגבלות עומד על 57% בלבד (ו - 42% בלבד בהתייחס לאנשים עם מוגבלות חמורה), וגם אלה העובדים "מחזיקים במשרות שאינן בכירות ובשכר נמוך יחסית, ובהתאם לכך גם תנאים נלווים מופחתים" (שם, והאסמכתאות המפורטות שם; כן ראו אצל מור, בעמ' 99-100 והאסמכתאות שם; אליהו בן משה, ליאורה רופמן וישראל הבר, אנשים עם מוגבלות בישראל 2011: מגבלות והשתלבות בחיי החברה בישראל - מבט השוואתי רב שנתי (2012); להלן: דו"ח הנציבות).
43. עוד ראוי להפנות לאמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות שהתקבלה באו"ם בחודש דצמבר 2006, ואושררה על ידי מדינת ישראל בחודש ספטמבר 2012 (להלן: האמנה). באמנה הוגדרה הפליה על בסיס מוגבלות באופן רחב כ"כל הבחנה, הדרה, או הגבלה בשל מוגבלות, אשר מטרתה או תוצאתה היא פגיעה או ביטול של ההכרה, ההנאה, או המימוש, בשוויון עם אחרים, של כל זכויות האדם וחירויות היסוד בתחום הפוליטי, הכלכלי, החברתי, האזרחי, או כל תחום אחר. היא כוללת את כל צורות ההפליה, לרבות שלילת התאמה סבירה". סעיף 27 לאמנה מתייחס באופן ספציפי ל"עבודה ותעסוקה", וכולל רשימת מחויבויות המוטלות על המדינות בקשר לכך לרבות "לקדם העסקה של אנשים עם מוגבלויות במגזר הפרטי באמצעות מדיניות ואמצעים הולמים, אשר עשויים לכלול תוכניות, תמריצים ואמצעים אחרים להעדפה מתקנת" (סעיף 27(1)(ח); לפירוט ראו למשל אצל אלבין ומור, בעמ' 97).