פסק דין
התובענות
1. פרשה זו, אשר הובאה לבית המשפט במסגרת שתי תובענות (ת"א 25192-09-14 וכן ה"פ 40259-03-14 להלן: "התביעה העיקרית" ו"המרצת הפתיחה", בהתאם), עוסקת בשיווק ובמכירת מגרשים לבנייה במקרקעין שבבעלות התובעים.
המקרקעין (להלן: "המקרקעין") מצויים בשני יישובים - בכפר יונה, בחלקה 13 בגוש 8144 (להלן: "מקרקעי/מגרשי כפר יונה") ובפרדס חנה, בחלקה 13 בגוש 10121 (להלן: "מקרקעי/מגרשי פרדס חנה"). כפר יונה ופרדס חנה, יחדיו יכונו, להלן: "היישובים").
2. הצדדים, זהותם ותפקידיהם יתוארו, בפירוט, להלן. בשלב זה אציין רק, כי התובעים הם חברת ח.ומ.ג נכסים בע"מ (להלן: "ח.ומ.ג" או "החברה"), חברה פרטית, הרשומה בישראל ולה נכסים רבים בישראל, ביניהם המקרקעין מושא פרשה זו) ומר דוד גוטמן (להלן: "דוד"), אזרח צרפתי המתגורר בצרפת, בנם של הרוכשים המקוריים של המקרקעין. [משפחת גוטמן ו/או חלק מיחידיה (לרבות ח.ומ.ג) ייקראו, להלן, לשם הנוחות "גוטמן"].
3. הנתבעים 2-1, הם אב ובנו - יוסף ברנשטיין ויעקב ברנשטיין, (להלן: "ברנשטיין" וכיחידים - "יוסף" ו"יעקב"), טיפלו בנכסי גוטמן בישראל. הם מיופי כוח ובעלי תפקידים בח.ומ.ג ומי שפעלו למכירת המקרקעין, באופנים אשר יתוארו בהמשך. נתבע 3, שמריה אלרז (להלן: "שמריה") הוא מתווך אשר ברנשטיין נעזרו בו לשם מכירת המקרקעין. על פי טענות התובעים, פעלו ברנשטיין ושמריה, בשיתוף פעולה ביניהם, למכירת המקרקעין, בתרמית ובהפרת אמונים, תוך שהם עושים שימוש בייפויי הכוח שניתנו להם, גורמים נזקים לתובעים ונוטלים לכיסם מיליוני שקלים מהעסקאות שעשו במקרקעין השייכים לתובעים. בתביעה העיקרית (המתוקנת) תובעים התובעים מברנשטיין ומשמריה, סך כולל של 29,109,564.60 ₪, נכון ליום הגשת התביעה (מתוכו - סך של 9,433,117 ₪ בגין העסקאות בכפר יונה וסך של 19,676,447.6 בגין העסקאות בפרדס חנה).
4. בנוסף, תובעים התובעים מכל הנתבעים, פיצוי בסך של 750,000 ₪ בגין ההוצאות ועוגמת הנפש שנגרמו להם בשל מעשיהם בקשר עם מכירת המקרקעין.
5. לגבי נתבעים 5-3, שמריה ושני ילדיו חגאי וורד ברוין (להלן: "ורד") תובעים התובעים השבה, בעין, של 11 מגרשים חד-משפחתיים ממקרקעי פרדס חנה (להלן, גם "המגרשים הפרטיים"), שהם רכשו, במסגרת אותה תרמית. לגבי אחד המגרשים - מגרש מס' 108, אשר כבר נמכר על ידי חגאי לצד שלישי, כך שההשבה אינה אפשרית, תובעים התובעים את ההפרש בין הסכום ששילם חגאי עבור המגרש ובין הסכום בו הוערך המגרש על ידי שמאי מטעמם. ככל שיתברר כי השבה בעין של מגרשים נוספים איננה אפשרית, תובעים התובעים, גם לגביהם, השבה של ההפרש הכספי.
6. עילות התביעה רבות ושונות ועל מנת שלא להכביד, אציין אותם בקצרה, ללא הפרדה בין הנתבעים השונים. מדובר בעילות של תרמית על פי סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; גזל, על פי סעיף 52 לפקודת הנזיקין; הפרת נאמנות לפי סעיף 254 לחוק החברות התשנ"ט-1999 ולפי סעיף 8 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965; הפרת חובות חקוקות אשר בסעיף 425 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; הפרת חובת תום הלב, אשר בחוק החוזים; רשלנות על פי סעיף 35 לפקודת הרשלנות ומצגי שווא רשלניים; הפרת חובת הזהירות כלפי החברה ומצג שווא רשלני כלפי החברה, עשיית עושר ולא במשפט, ולגבי המכירה לחגאי ולורד נטען גם לזכות לבטל את החוזים עמם, על פי סעיף 256(ג) לחוק החברות.
7. במסגרת התביעה העיקרית הוגשו שתי תביעות שכנגד;
האחת - תביעת שמריה, נגד ח.ומ.ג, בה הוא תבע צו עשה, להעברה על שמו של 3 ממגרשי פרדס חנה אשר רכש לעצמו וסעדים נלווים לכך, כולל פיצוי מוסכם בגין שלושת חוזי המכר של מגרשים אלה. בנוסף, תבע שמריה תשלום דמי תיווך בשיעור 2% בגין תיווך בעסקה שנעשתה במקרקעי פרדס חנה (עסקת ס.א.ל, הנזכרת להלן) וכן "שכר ראוי" בגין פעולות שביצע, לטענתו, במקרקעי פרדס חנה ובמקרקעין של החברה ברעננה ובחדרה.
השנייה - תביעת ברנשטיין נגד התובעים ונגד עו"ד שי פינקלשטיין (להלן: "עו"ד פינקלשטיין"), אשר ייצג את התובעים בחוזי מכירת מקרקעי פרדס חנה, בה הם תובעים ממנו שכר ופיצויים, בעילות חוזיות ונזיקיות וכן עשיית עושר ולא במשפט.
8. בנוסף, במסגרת התביעה העיקרית, שלחו ברנשטיין הודעה לצד שלישי נגד דוד ונגד עו"ד פינקלשטיין (להלן: "ההודעה לצדדי ג'"). לטענתם, דוד ועו"ד פינקלשטיין נהגו ברשלנות ולכן יש להטיל עליהם אשם תורם. נטען, כי הם לא מילאו כראוי את תפקידיהם כמייצגי החברה וכמנהלי העיזבון של מריה (מרים) גוטמן (להלן: "מריה"), אמם של דוד, טרז וז'אן-ז'אק. לפיכך, נטען, כי ברנשטיין זכאים מהם לשיפוי ו/או לפיצוי מלא ו/או להשתתפות מלאה בגין כל סכום ו/או הוצאה כספית שייפסקו נגדם בתביעה העיקרית.
9. המרצת הפתיחה הוגשה על ידי חגאי, נגד החברה ועו"ד פינקלשטיין ובה עתר לסעד הצהרתי, לפיו הוא זכאי לקבל, בהעברה, את ארבעת המגרשים הפרטיים שהוא רכש מהחברה וכן תבע סעדים נלווים.
10. התובענות אוחדו ונשמעו יחדיו.