המשיב 3
44. בעניינו של המשיב 3 הוכח, כי ההזמנה לדין נמסרה לאדם בוגר בכתובתו הרשומה של המשיב, ומבחינה זו מדובר במסירה כדין. לפיכך, לא הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו של המשיב 3 בבית המשפט. חרף זאת, החליט בית המשפט המחוזי לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר, וזאת רק משום שהמשיב 3 טוען לחפותו. אין צריך לומר, כי החלטתו זו של בית המשפט המחוזי אינה עולה בקנה אחד עם ההלכות שנקבעו מקדמת דנא, שכן טענה סתמית לחפות, שאינה מגובה בנימוקים כבדי משקל הנתמכים בחומר המבסס את הטענה, לא אמורה להביא לביטולו של פסק הדין שניתן בהיעדר, מחשש לעיוות דין. עצם הקביעה, כי "אדם זכאי ליומו בבית המשפט, בפרט מקום שבו הוא מבקש להישפט", מחטיאה, לטעמי, את המטרה בנושא בו עסקינן. כאמור, המשיב 3 לא התייצב לדיון למרות שזומן כדין, ולכן הוא החמיץ, במודע, את ההזדמנות לשטוח את טענותיו בבית המשפט, ומבחינה זו ניתן לו יומו. מתן הזדמנות שנייה למשיב 3 אינו עולה בקנה אחד עם מטרתו ותכליתו של סעיף 240 לחסד"פ, כפי שהובהר בהרחבה לעיל.
לבסוף, אתייחס לטענת ב"כ המשיב 3, לפיה ניתן לטעון לקיומו של עיוות דין, גם כאשר הוטל עונש חריג ובלתי מידתי בחומרתו. עקרונית, יש טעם בדברי הסנגור, ואין לשלול את האפשרות כי במקרים המתאימים, בהם חרג בית המשפט באורח קיצוני מרמת הענישה המקובלת, יבוטל פסק הדין שניתן בהיעדר מחשש לעיוות דין. ואולם במקרה הקונקרטי, שבו הוטלו על המשיב 3 שלושה חודשי פסילה, תוך הפעלת עונש פסילה מותנה בחופף, אין לומר כי מדובר בעונש בלתי סביר ובלתי מידתי. לפיכך, לא היה מקום לבטל, מטעם זה בלבד, את פסק דינו של בית המשפט לתעבורה.
סוף דבר
45. אציע לחבריי לקבל את הערעורים בעניינם של המשיבים 1 ו-3, ולדחות את הערעור בעניינו של המשיב 2, כפי שפורט לעיל. זאת, מבלי לבטל את התוצאה האופרטיבית שנקבעה בפסקי הדין, אשר ניתנו בבית המשפט המחוזי, בעניינם של המשיבים.
ש ו פ ט
השופט ג' קרא:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופטת י' וילנר:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שהם.
ניתן היום, ט' בניסן התשע"ח (25.3.2018).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת