לפיכך הנני קובע כי ת/39 הינו מסמך מקורי אשר נערך בנסיבות המתוארות בגרסת טוקאן.
חשוב לציין כי אין חולק כי המכרזים המפורטים בטבלה, על פרטיהם, הינם מכרזים שזכתה בהם חשמל הצפון.
עולה השאלה האם מעצם עריכת הטבלה ניתן להסיק כי אכן שולם שוחד לכהן, ובמילים אחרות, אם לא שולם שוחד כספי לכהן מעולם, אזי מדוע שיטען זאת ריטבלט, ומדוע שיבקש להגיע להסדר עם הפרקליטות, בשלב כה מוקדם, ביחס לעבירות שכלל לא בוצעו?" (שם, עמ' 116-114).
מכל מקום, את טענות המשיבים יש לבחון באספקלריה של קשרי השוחד והתרמית, ואזכיר כי כהן ז"ל שימש גם כיו"ר ועדת המכרזים. ככל שחברת החשמל שילמה למשיבים מחירים מופקעים, הרי שלטענתה, הדבר נובע מקשרי שוחד ותרמית, בבחינת הקשר הסיבתי לנזק בדמות המחיר המופקע.
32. המשיבים תלו יהבם בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין. אלא שיש להבחין בין מועד גילוי הנזק לצורך סעיף 89(2) לפקודה, לבין מועד הידיעה בפועל על אודות התרמית לצורך סעיף 7 לחוק ההתיישנות. אסביר בקצרה.
חוק ההתיישנות מעגן בסעיף 8 את העיקרון הכללי של כלל הגילוי המאוחר, לפיו יש למנות את תקופת ההתיישנות מהיום שבו נודעו לתובע העובדות המהוות את עילת התובענה. סעיף 7 לחוק ההתיישנות, העוסק בתביעה המבוססת על עילה של תרמית, הוא הסדר ספציפי, בבחינת מקרה פרטי של כלל הגילוי המאוחר, הקובע כי יש למנות את תקופת ההתיישנות מהיום שבו נודע לתובע על דבר התרמית. יוער, כי "הסדרו של סעיף 7 שונה, עקרונית, מהסדרו של סעיף 8; ומקום שסעיף 7 חל - סעיף 8 איננו יכול לחול" (דברי השופט מצא בעניין אינווסטורס בעמ' 870; כן ראו ע"א 3752/09 לוטפי סלים המאם נ' עזבון המנוח איברהים המאם, [פורסם בנבו] פסקה 16 (17.1.2010)).
סעיף 89(2) לפקודה הוא הסדר ספציפי נוסף המתכתב עם כלל הגילוי המאוחר, אלא שהוא חל על רכיב הנזק בלבד, בעוד שסעיפים 7 ו-8 לחוק ההתיישנות חלים על יתר רכיבי העוולה. כך, מקום בו מדובר בעוולת הרשלנות, סעיף 8 לחוק ההתיישנות יחול על רכיבי ההתרשלות והקשר הסיבתי, בעוד שסעיף 89(2) לפקודה יחול על רכיב הנזק. הוא הדין לגבי תביעה בעילה של תרמית – סעיף 7 לחוק ההתיישנות יחול על רכיב התרמית, בעוד שסעיף 89(2) יחול על רכיב הנזק. החשוב לענייננו, שכל עוד לא נודע לתובע דבר קיומה של התרמית, לא יתחיל מירוץ ההתיישנות, וזאת ללא תלות בשאלת מועד גילוי הנזק. לכן, משעה שהגענו למסקנה כי במקרה דנן חברת החשמל לא ידעה בפועל על קשרי השוחד, הרי שנכנסים אנו בגדרו של סעיף 7 לחוק ההתיישנות, וממילא אין מקום להידרש לשאלת מועד גילוי הנזק ותחולתו של סעיף 89(2) לפקודה.