ולבסוף, נקבע כי גם העילה של עשיית עושר התיישנה באשר מירוץ ההתיישנות החל כאמור ביום גילוי ההמחאה (3.9.2011) ולא ביום מתן הכרעת הדין.
10. לאור האמור לעיל, דחה בית המשפט קמא את תביעת המערערת על הסף מחמת התיישנות.
על כך נסב הערעור שלפנינו.
תמצית טענות הצדדים
11. לטענת המערערת, רק במועד הכרעת הדין בשנת 2008 וקבלת חומרי החקירה בסמוך להכרעת הדין, או לכל המוקדם לגבי משיבים 4-1 רק עם הגשת כתב האישום נגדם בשנת 2005, החל מירוץ ההתיישנות.
נטען כי רק בעקבות ההליך הפלילי הייתה למערערת ידיעה על פרשות השוחד והתרמית, פרטיהן, המעורבים בהן, סכומי השוחד ומועדי התשלום והנזקים שנגרמו לה. בכתב התביעה המתוקן נכרכו יחד עילות תביעה שונות נגד שלוש קבוצות משחדים ובגין פרשות שונות של שוחד, שעל חלקן נודע למערערת רק בעקבות חתימת ההסכם עם טוקאן, שאז נמסרו לה ראיות חדשות. עוד נטען כי ההמחאה שהוצגה במהלך הדיון המשפטי ב-3.9.2011 אף לא הייתה "קצה חוט" מבחינת המערערת, ורק בעקבות ההליך הפלילי נתברר כי מקורה בכספי שוחד מפישר בקשר לעסקאות של חברת "פיכה פלסט". זו הסיבה בגינה רק פישר, ולא אף אחד מהמשיבים האחרים, טען כי מירוץ ההתיישנות החל עם הצגת ההמחאה.
ביחס לתצהירו של סברדלוב נטען כי אותם "ממצאים חמורים" שתוארו בתצהירו כלל אינם נוגעים לחשדות לקשרי שוחד בין כהן לחשמל הצפון ומנהליה, אלא למחדלים במישור היחסים ספק-לקוח, כפי שעולה מדו"ח הביקורת. גם אם לחברת החשמל הייתה ידיעה על הפרשי המחירים, הרי שזו אינה מבססת ידיעה על מעשי שוחד ותרמית.
אשר למידע שנמסר לעו"ד קליר, הרי שהלה ראה את הדברים כחסרי היגיון והתייחס אליהם כאל קוריוז רכילותי; מה עוד שמר אברבך היה מעסיקו לשעבר של טוקאן ומתחרה של חברת הצפון.
12. עזבון כהן טען כי למעשה מדובר בתובענה כספית שבה טוענת חברת החשמל לנזקים שנגרמו לה בגין מחירים מופקעים שבהם רכשה את מוצריה. המסכת העובדתית התחילה כ-19 שנים לפני הגשת התובענה ולכל המאוחר הסתיימה במועד השעיית חשמל הצפון מרשימת הספקים של המערערת בשנת 2001. לטענת עזבון כהן, ניתן להצביע על הצטברות של מספר "תחנות" לתחילת מירוץ ההתיישנות: מועד השעייתה של חשמל הצפון מרשימת הספקים; ההמחאה שהוצגה בהליך העתירה המינהלית; תצהירים ומסמכים של בעלי תפקידים במערערת - התצהיר של עו"ד קליר, דו"ח ועדת הביקורת, תצהיר מבקר הפנים סברדלוב, ומכתבו של רפי פלד, מנכ"ל המערערת דאז. מכאן, שלחברת החשמל הייתה ידיעה ממשית, הרבה מעבר ל"קצה חוט" כנדרש בפסיקה, על קיומם של יחסי שוחד בין כהן ז"ל לבין חלק מהמשיבים.