בסקירתו עמד היועמ"ש על כך שלא די במועד לידת עילת התביעה ויש לבחון את קיומו של כוח תביעה בידי התובע. ככלל, כאשר מדובר בעילת תרמית או אונאה, ראוי להכיר בקיומה של חקירה פלילית כגורם המשעה או דוחה את מרוץ ההתיישנות. אכן, ניתן להעלות על הדעת מקרים שבהם אין צורך בסיוע חיצוני של גורמי חקירה כדי לעמוד על מסכת התרמית במלואה. לא כך המצב כשמדובר בפרשות סבוכות, שאז ידיעה ממשית כנדרש בסעיף 7 לחוק ההתיישנות תוכל לקום לאחר הגשת כתב האישום או עם סיום הליכי החקירה. לדעת היועמ"ש, האינטרס הציבורי מצדיק השהיית תביעה אזרחית של נפגע עבירה והשעיית מירוץ ההתיישנות כל עוד מתנהלת חקירה פלילית. יישומו של סעיף 7 בדרך זו משרתת את התכלית של מימוש זכויותיו האזרחיות של הנפגע כלפי המעוול.
דיון והכרעה
17. אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל, כך שהתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת לדון בו לגופו.
18. בפתח הדברים נסלק מדרכנו טענה פרוצדוראלית בנוגע למועד בו נדרש התובע להשיב לטענת ההתיישנות. ככלל, משעה שהעלה הנתבע טענת התיישנות בכתב הגנתו, התובע נדרש להשיב לטענת ההתיישנות בכתב התשובה, ואם לא יעשה כן, לא יהיה לו פתחון פה לטעון לדחייה או להשעיה של מירוץ ההתיישנות (ע"א 2167/94 בנק למסחר בע"מ נ' שטרן, פ"ד נ(5) 216, 220 (1997); ע"א 7261/97 שרבני נ' חברת האחים שבירו בע"מ, פ"ד נד (4) 464 (2000); ע"א 4275/10 יעקב מולהי נ' מדינת ישראל-משרד הבריאות [פורסם בנבו] (22.2.2012); רע"א 1345/13 סעאידה נ' אסיל, [פורסם בנבו] פסקה ח (5.3.2013); יששכר רוזן צבי ההליך האזרחי 470 ה"ש 382 (2015); טל חבקין התיישנות 62 טכסט לה"ש 22-21 (2014)). במקרה דנן, המערערת לא השיבה לטענת ההתיישנות בכתב התשובה, ומכאן יכולה להישמע הטענה כי היא מנועה מלטעון לדחיית מירוץ התיישנות. אלא שכלל זה אינו חל מקום בו מוגשת בקשה לסילוק על הסף מחמת התיישנות והוגשה תשובה לבקשה (ע"א 3114/12 ששון נ' משרד הרווחה, [פורסם בנבו] פסקה 12 (13.4.2014); רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עידית גולד, [פורסם בנבו] פסקה 8 (15.12.2014)). כך נעשה על ידי המערערת במקרה דנן, כך שאנו יכולים לסלק טענה זו מעל דרכנו.
19. אפתח ואזכיר את נקודת המוצא: ענייננו בסילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות. כידוע "'מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קיצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו קלושה, כי התובע יזכה בסעד המבוקש, ומושכלות ראשונים הם כי אין להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה אלא אם ברור על פניו כי אין לה כל סיכוי להתקבל" (רע"א 751/05 החברה הלאומית לאספקת פחם בע"מ נ' "צים" חברת השיט הישראלית בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 8 (1.9.2005); רע"א 359/06 מועין נ' פרג', [פורסם בנבו] פסקה 3 (26.4.2006)).