ובסעיף 12.2 להסכם המייסדים נקבע:
הצדדים יעסקו בתחומים ובענינים שבתחומי העיסוק של החברה, אך ורק באמצעות החברה, והם מתחייבים שלא לעשות כל פעולה ו/או שלא לעסוק במישרין או בעקיפים, בישראל ובשטחים המוחזקים על ידה, בכל דבר וענין המתחרה או העלול להתחרות בעסקי החברה, - וכל זאת כל עוד הם מחזיקים במניות החברה וכן במשך תקופה של עשרים וארבעה (24) חודשים מהיום שבו חדלו להיות בעלי מניות בחברה, במישרין או בעקיפין.
22. מן האמור ניתן להבין כי הצדדים צפו את האפשרות שבדרכו של מי מהם תקרה הזדמנות עסקית ועל-כן קבעו מפורשות כי כל הזדמנות שיכולה להיכלל בעסקי החברה תמומש רק במסגרת החברה.
23. עסקי הייעוץ של מיכאל בתחום החדרים הנקיים מהווים תחרות לעסקי החברה וניצול הזדמנות עסקית על ידי מיכאל והמשיבה על חשבון החברה. על-כן ברי כי עסקי הייעוץ של מיכאל מפרים את חובותיו כלפי החברה ואת התחייבויותיו בהסכם המייסדים.
24. אוסיף כי מדפי הפרסום של המשיבה באתר האינטרנט עולה כי המשיבים מציעים שירותים רחבים יותר משירותי ייעוץ. בפרסום נאמר מפורשות כי המשיבה מתמחה באסופת פתרונות כוללים לחדרים נקיים. גם אם עד כה עסקה המשיבה רק בייעוץ, ברור כי המשיבה מעוניינת לעסוק בתחומים רחבים יותר שיש בהם תחרות מובהקת לעסקי החברה.
הצו הזמני
25. ענייננו כאמור רק בעתירה לסעד זמני שימנע תחרות בעסקי החברה עד להכרעה בתיק העיקרי. לאור האמור עד כה ברי כי למבקשות עומדת עילה ראויה לקבלת הסעד. עם זאת, הלכה היא כי בבואו של בית המשפט לשקול מתן צו זמני עליו לשקול שיקולים נוספים ובהם מאזן הנוחות ושיקולי יושר (ראו תקנה 362(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 3569/10 אלו עוז בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ (28/06/2010); רע"א 8716/15 מימון נ' רייטר (28/12/2015)).
26. מתן צו האוסר על מיכאל לעסוק באמצעות המשיבה בתחום ה"חדרים הנקיים" יפגע באפשרותו להשתכר שכן זהו תחום מומחיותו. מנגד, המשך התחרות בעסקי חברה עלולה להביא לקריסת החברה ולהפסקת פעילותה.
27. בין השיקולים השונים למתן סעד זמני ישנה "מקבילית כוחות" שמשמעה כי ככל שלמבקש עילה טובה וחזקה יותר כך ניתן להקל בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך (ראו רע"א 191/14 GREEN PARK INTERNATIONAL INC נ' ALLEYNE PROPERTIES LIMITED (31/03/2014); רע"א 3237/13 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' החברה הכלכלית אשקלון בע"מ (12/05/2013); ע"א 1881/14 שומרז חברה לבנין ופתוח בע"מ נ' שמריז (13/04/2014); ע"א 5432/16 סמואל נ' אליהו (18/01/2017); רע"א 8716/15 הנ"ל).