החלטה
1. יוניקלין בע"מ, חברה רשומה בישראל, עוסקת במתן שירותים שונים לבניה, הפעלה ואחזקה של "חדרים נקיים". המניות בחברה מתחלקות בין יונירנט בע"מ (51%) למיכאל הסה - המשיב 1 (49%).
בבקשה המונחת להכרעתי כעת, טוענות המבקשות, יוניקלין בע"מ ויונירנט בע"מ, כי המשיב מפר את חובותיו לחברה וכי באמצעות המשיבה 2 - חברת טי. סי. אר. אמ בע"מ, הוא מתחרה בפעילות החברה ומונע ממנה רווחים. על כן, עותרות המבקשות כי יינתן צו זמני האוסר על המשיבים להתחרות בפעילות חברת יוניקלין בע"מ.
רקע
2. חברת יונידרס בע"מ היא חברה שהייתה בשליטתו של מר סמואל גיורא ז"ל ועסקה בתחום הביגוד המקצועי. חברת יונידרס היא בעלת השליטה בחברת יונירנט בע"מ, שאף היא עוסקת כיום בתחום הביגוד המקצועי (להלן: יונירנט). עם פטירתו של גיורא סמואל ז"ל הועברו מניותיו לילדיו, רון סמואל ורוית רוזנברג.
3. מיכאל הסה (להלן: מיכאל) עבד בחברת יונירנט החל משנת 1992 ועסק במסגרת זו בתחום תחזוקה ובנייה של "חדרים נקיים" עבור לקוחות החברה. במאמר מוסגר יצוין, כי "חדר נקי" הוא חדר שבו נשמרת רמה גבוהה במיוחד של ניקיון, הדרושה על מנת להבטיח ייצור ותפקוד תקין של רכיבים אלקטרוניים מסוימים ותרופות. בשנת 2003 החליטה יונירנט להפריד את עסקי חברת יונירנט ולהעביר את העיסוק ב"חדרים נקיים" לחברה נפרדת. בהתאם הסכימו הצדדים לייסד חברה משותפת שתעסוק במתן שירותים ל"חדרים נקיים". הואיל ויונירנט הייתה בעלת מניות בחברה לא פעילה בשם יוניקלין בע"מ (להלן: החברה) הוסכם כי מניות החברה יוקצו כך שיונירנט תחזיק ב-51% מהמניות ומיכאל יקבל 49% מהמניות.
4. ביום 3/9/2003 נערך ונחתם בין הצדדים הסכם המסדיר את הפעילות המשותפת (להלן: הסכם המייסדים). תחומי העיסוק של החברה נקבעו בסעיף 7.1 להסכם:
החל מיום 1 בספטמבר 2003 (בחוזה זה – "היום הקובע") תחל החברה בפעילותה בענינים הקשורים לחדרים נקיים ובמסגרת זו היא תעסוק בעניינים הבאים: מתן שירותי ניקיון, שירותי תחזוקה ושירותים אחרים לחדרים נקיים; שיווק, מכירה ו/או השכרה של ציוד, מוצרים ואביזרים לחדרים נקיים, פרט לביגוד, לבוש והנעלה המשמשים בחדרים הנקיים.
עוד הוסכם כי בדירקטוריון החברה ישמשו שני דירקטורים; מטעם יונירנט יכהן כדירקטור וכיו"ר הדירקטוריון מר גיורא סמואל ז"ל, ומיכאל ישמש כדירקטור השני. נקבע גם כי מיכאל ימונה לכהן כמנכ"ל החברה ותנאי העסקתו יהיו בהתאם להסכם העסקה שצורף כנספח להסכם ההתקשרות.
5. בהתאם להסכם המייסדים הועברה הפעילות בכל הקשור ל"חדרים נקיים" לחברה, וזו החלה לפעול בניהולו של מיכאל. מתברר כי מיכאל היה העובד היחיד של החברה. את שירותי הניקיון והאחזקה של "החדרים הנקיים" העניקה החברה ללקוחותיה באמצעות קבלני משנה. כל שאר הפעילות של החברה בוצעה על ידי מיכאל בעצמו. בין היתר, עסק מיכאל במתן ייעוץ להקמה ואחזקה של חדרים נקיים, בעריכת בקרה על חדרים נקיים ועוד (ראו סעיף 12 לבקשה וכן פרוטוקול הדיון מיום 14/2/2019 עמ' 4 שורה 15).
6. לאחר פטירתו של גיורא סמואל ז"ל, מונה כדירקטור בחברה בנו רון סמואל (להלן: רון). השינוי האמור הביא גם לשינויים במערכת היחסים שבין הצדדים. מיכאל חש כי זכויותיו כבעל מניות וכדירקטור בחברה נפגעו וכי רון פועל בשמה של יונירנט באופן המקפח אותו. בין היתר, נטען על ידי מיכאל כי רון פוגע בשמו, מבזה אותו בפני עובדים, הביא לביטול הסכמים עם קבלן משנה ודרש את הפחתת שכרו.
7. ביום 24/9/2017 הודיע מיכאל לחברה ולרון כי הוא מתפטר מתפקידו כמנכ"ל החברה. במכתב ההתפטרות הודיע כי התפטרותו תיכנס לתוקף החל מיום 01/12/2017 וכי עד אותו מועד הוא מתעתד לצאת לחופשה. כן הודיע כי ברצונו להביא ל"סגירת" החברה (נספח ד' לבקשה). ביום 02/10/2017 הודיע רון בשם החברה למיכאל כי הוא מקבל את הודעת ההתפטרות וכי מיכאל יחדל מלשמש כמנכ"ל החל מיום 01/12/2017. (נספח ה' לבקשה).
8. ביום 29/10/2017 כונסה ישיבת דירקטוריון של החברה בה הוצע למנות את רון כמנכ"ל החברה. מיכאל התנגד להצעה והודיע כי הוא חוזר בו מהודעת ההתפטרות (נספח ו'). על אף התנגדותו של מיכאל הוחלט כי חילוקי הדעות יועברו לאסיפת בעלי המניות. עם זאת, עמדו רון ובאי כוח החברה על כך שהודעת ההתפטרות התקבלה וכי לא ניתן לחזור ממנה.
9. לאחר כל אלו הגיש מיכאל תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בגדרה עתר לחייב את החברה לשוב ולהעסיקו כמנכ"ל (סע"ש 66927-11-17). בסופו של דבר, ולאחר שנערך דיון בבית הדין, חזר בו מיכאל מתביעתו וניתן פסק דין הדוחה את התביעה. משמעות הדבר היא כי מיכאל אינו מועסק יותר על ידי החברה כמנכ"ל או כבעל תפקיד אחר. עם זאת, מיכאל לא התפטר מתפקידו כדירקטור בחברה והוא נותר גם בעל מניות בחברה.
10. לאחר התפטרותו החל מיכאל לפעול באמצעות חברת טי.סי.אר.אם בע"מ (להלן: המשיבה), שהיא חברה שנוסדה על ידו בשנת 2018. מיכאל הוא בעל המניות היחיד והדירקטור היחיד במשיבה. לטענת מיכאל, המשיבה עוסקת רק במתן ייעוץ להקמת ואחזקת "חדרים נקיים". בפרסומי החברה נרשם כי המשיבה עוסקת "באספקת פתרונות כוללים (ניקיון, בדיקות, מתכלים והדרכות), לתחום החדרים הנקיים בכל ענפי המשק [...]" (נספח י"ג לבקשה).
משנודע למבקשות על פעילותו זו של מיכאל, הגישו את תביעתם בתיק זה למתן צו מניעה האוסר על מיכאל להתחרות בחברה. יחד עם התביעה העיקרית, הגישו גם את הבקשה העומדת להכרעתי כעת, למתן סעד זמני האוסר על מיכאל להתחרות בפעילות החברה, כלומר צו האוסר עליו לעסוק בכל עיסוק הנוגע ל"חדרים נקיים".
11. נספר עוד, כי בסמוך לפני הגשת התביעה הנוכחית, הגיש מיכאל עצמו בקשה לבית משפט זה למתן סעדים להסרת קיפוח, בקשה על פי סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. בבקשתו פירט מיכאל את טענותיו לקיפוח מצד יונירנט וטען כי יונירנט ורון עושים שימוש לרעה בכוחם כבעלי השליטה בחברה. על כן, עתר כי בית המשפט יצהיר כי ענייני החברה מתנהלים בדרך המקפחת אותו, כי יש לפרק את השותפות בחברה בדרך של התמחרות בין הצדדים ולהורות על מינוי מעריך שווי לחברה (ה"פ 37999-12-18).
הבקשה
12. בבקשה לצו זמני נטען כי מתן ייעוץ לחדרים נקיים על ידי מיכאל מהווה תחרות אסורה בעסקי החברה. נטען כי בהגדרת עסקי החברה כמופיע בהסכם המייסדים נקבע כי עיסוקה של החברה יהיה בתחום ה"חדרים הנקיים" ועל כן גם ייעוץ ל"חדרים נקיים" מצוי בתחום עסקי החברה. עוד הפנו המבקשות להוראות סעיפים 7.3, 7.4 ו-12.2 להסכם המייסדים שבהם התחייבו הצדדים מפורשות שלא להתחרות בחברה, ולרכז את כל פעילותם בתחומי העיסוק של החברה רק במסגרת החברה. עוד נטען כי פעילות המתחרה בעסקי החברה על ידי מיכאל, המכהן כדירקטור בחברה, מהווה הפרה של חובות האמון המוטלות עליו, והתנהגות בחוסר תום לב.
13. מיכאל מצדו מתנגד לבקשה. לטענתו עסקי הייעוץ בהם הוא עוסק כיום אינם מתחרים בעסקי החברה שכן החברה כלל אינה עוסקת בייעוץ. נטען עוד כי המשיבים אינם פונים ללקוחות החברה ואינם מעניקים שירותים ללקוחות החברה. עוד נטען כי עיסוקו של המשיב במשך למעלה מ-30 שנה היה בתחום ה"חדרים הנקיים" וכי מתן צו האוסר עליו לעסוק בייעוץ ל"חדרים נקיים" יגדע לחלוטין את מטה לחמו וימנע ממנו לעסוק בכל עיסוק אחר. בא כוח המשיבים הדגיש כי מיכאל הוא בן 65 ועל-כן יקשה עליו למצוא מקור תעסוקה אחר. נטען גם כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב רק כמענה לטענות שהעלה מיכאל בבקשתו למתן סעדים להסרת קיפוח, וכי הבקשה הוגשה בשיהוי רב. לבסוף נטען כי גם אם לכאורה מפר מיכאל את חובותיו והתחייבויותיו לחברה, הרי שאין לתת סעד זמני שכן הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד הסופי המבוקש בתביעה.
דיון והכרעה
14. כמפורט להלן הגעתי לכלל מסקנה כי מיכאל מפר את חובותיו והתחייבויותיו לחברה וכי עיסוקו במתן ייעוץ לחדרים נקיים, מתחרה בעסקי החברה או לכל הפחות מהווה ניצול הזדמנות עסקית שהיה על מיכאל להעביר לחברה. עם זאת, מצאתי לנכון לקבוע סעד מתון מהמבוקש, על מנת לאפשר לצדדים להשלים את הליך הגישור או לחלופין לאפשר למיכאל להתארגן לקראת כניסת הצו לתוקף.
15. כפי שהובהר לעיל, מיכאל שימש במשך שנים כמנכ"ל החברה ועד היום, גם לאחר התפטרותו, הוא בעל מניות ודירקטור בחברה. כבעל מניות ודירקטור חב מיכאל בחובות מיוחדים לחברה ובהם בחובות אמון. סעיף 254 לחוק החברות מורה:
(א) נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה –
(1) יימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד ענינים בין מילוי תפקידו בחברה לבין מילוי תפקיד אחר שלו או לבין עניניו האישיים;
(2) יימנע מכל פעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה;
(3) יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר;
(4) יגלה לחברה כל ידיעה וימסור לה כל מסמך הנוגעים לעניניה, שבאו לידיו בתוקף מעמדו בחברה.
(ב) אין בהוראת סעיף קטן (א) כדי למנוע קיומה של חובת אמונים של נושא משרה כלפי אדם אחר.
סעיף זה מגבש את חובות האמון שחב נושא משרה בחברה (ראו על חובת האמון של נושא משרה בחברה יוסף גרוס, חוק החברות 587 (מהדורה חמישית מורחבת, 2016); עדו לחובסקי, דיני חברות: חברה יחידה ואשכול חברות 179 (2014); ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3) 253 (1984)). סעיף קטן (א) קובע את העיקרון הכללי וסעיפי המשנה באים לפרט מקרים אופייניים של חובות אמון, מבלי שיהיה בהם למצות את כל חובות האמון המוטלות על נושא המשרה.
16. החובה המרכזית המוטלת על נושא משרה בחברה היא לפעול אך ורק למען החברה ולקידום תכליות החברה (ראו י' גרוס הנ"ל, עמ' 123; ע"א 3379/06 ברנוביץ נ' נתנזון (04/03/2008). מחובה כללית זאת נלמדות חובות משנה ובהן החובה להימנע ממצבים של ניגוד עניינים (ראו עמיר ליכט דיני אמונאות, חובת האמון בתאגיד ובדין הכללי 50 (2013); אירית חביב סגל דיני חברות 498 (כרך א, 2007)). הסעיף מפרט שתי חלופות מוכרות למצבים של ניגוד עניינים; תחרות עם עסקי החברה (סעיף 254(א)(2)); ניצול הזדמנות עסקית של החברה (סעיף 254(א)(3)).
17. מיכאל הקפיד לטעון כי אינו מתחרה בעסקי החברה שכן הוא עוסק רק בייעוץ. מיכאל אישר כי בעת שכיהן כמנכ"ל החברה עסק גם כן בייעוץ (עמ' 4), אולם הבהיר כי מתן שירותי ייעוץ אינו כלול בעסקי החברה המוגדרים בהסכם המייסדים.
18. טענותיו אלו של מיכאל לא ניתן לקבל. ראשית, הגדרת עסקי החברה בהסכם המייסדים היא רחבה, שכן בסעיף 7.1 נאמר כי החברה תעסוק "בעניינים הקשורים לחדרים נקיים". בהמשך פורטו העניינים השונים ובהם מתן שירותי ניקיון, שירותי תחזוקה ו"שירותים אחרים לחדרים נקיים". משמע, החברה לא הגבילה עצמה רק לשירותי ניקיון ואחזקה אלא הגדירה את פעילותה ככל פעילות שעניינה "חדרים נקיים". עיסוק החברה הוגדר כמתן שירותים הקשורים לחדרים נקיים תוך פירוט של שני סוגי שירותים אופייניים מבלי לצמצם את העיסוק רק לשירותים אלו. שנית, אפילו אם הסכם המייסדים על פי לשונו אינו כולל ייעוץ, הרי שהחברה עסקה בפועל במתן שירותי ייעוץ ל"חדרים נקיים" וכך אישר מיכאל עצמו. מיכאל הוא שנתן, בכובעו כמנכ"ל החברה, את שירותי הייעוץ ללקוחות השונים. משמע, מתן שירותי ייעוץ היה חלק אינטגרלי של פעילות החברה בתחום ה"חדרים הנקיים".
19. די בכך כדי לקבוע כי מיכאל והמשיבה מתחרים בעסקי החברה. עם זאת, דומני כי הפרה ברורה עוד יותר של חובת האמון שמוטלת על מיכאל מצויה בחלופה השנייה לכלל האוסר הימצאות בניגוד עניינים, שכן מתן שירותי הייעוץ מהווה הזדמנות עסקית של החברה. גם אם מתן שירותי ייעוץ אינם כלולים בהגדרת עיסוקה השוטף של החברה, הרי ברור כי בחברה העוסקת בתחום החדרים הנקיים, ומנהלה נוהג לתת שירותי ייעוץ, כל עסקה נוספת למתן שירותי ייעוץ מהווה הזדמנות עסקית של החברה. כאשר פונה מיכאל ומציע שירותי ייעוץ ללקוחות באמצעות המשיבה, הוא גוזל הזדמנות עסקית של החברה, ומפר את חובת האמון המוטלת עליו כמפורט בסעיף 254(א)(3) לחוק החברות.
20. טענת מיכאל כי לאחר שהתפטר מהחברה החברה אינה יכולה לתת שירותי ייעוץ, שכן אין לה עובדים מתאימים לכך, אינה יכולה להועיל. מיכאל הוא שבחר להתפטר מתפקידו. גם אם רון או כל אדם אחר המועסק כיום בחברה אינו כשיר למתן ייעוץ, ברי שהחברה יכולה לשכור גורם מתאים שיועסק על ידה במתן ייעוץ (השוו לפסק דיני בת"א 324/05 בר-חיים נ' וייצמן (05/03/2006); ת"א 14663-12-14 תגר נ. יעקבי (9/7/2017); תנ"ג 20136-09-12 ביטון נ' פאנגאיה נדל"ן בע"מ (21/10/2013); תנ"ג 51021-02-13 כסיף יועצים לשירות מעליות בע"מ נ' אפרתי (16/03/2016)).
21. האיסור על תחרות בחברה וניצול הזדמנויות עסקיות מופיע מפורשות גם בהסכם המייסדים. בסעיף 7.3 נאמר מפורשות:
הצדדים מתחייבים לרכז את פעילותם בתחומי העיסוק של החברה אך ורק במסגרת החברה ולהפנות לחברה כל לקוח ו/או פעילות ו/או הזדמנות עסקית בתחומי העיסוק של החברה [...].
ובסעיף 12.2 להסכם המייסדים נקבע:
הצדדים יעסקו בתחומים ובענינים שבתחומי העיסוק של החברה, אך ורק באמצעות החברה, והם מתחייבים שלא לעשות כל פעולה ו/או שלא לעסוק במישרין או בעקיפים, בישראל ובשטחים המוחזקים על ידה, בכל דבר וענין המתחרה או העלול להתחרות בעסקי החברה, - וכל זאת כל עוד הם מחזיקים במניות החברה וכן במשך תקופה של עשרים וארבעה (24) חודשים מהיום שבו חדלו להיות בעלי מניות בחברה, במישרין או בעקיפין.
22. מן האמור ניתן להבין כי הצדדים צפו את האפשרות שבדרכו של מי מהם תקרה הזדמנות עסקית ועל-כן קבעו מפורשות כי כל הזדמנות שיכולה להיכלל בעסקי החברה תמומש רק במסגרת החברה.
23. עסקי הייעוץ של מיכאל בתחום החדרים הנקיים מהווים תחרות לעסקי החברה וניצול הזדמנות עסקית על ידי מיכאל והמשיבה על חשבון החברה. על-כן ברי כי עסקי הייעוץ של מיכאל מפרים את חובותיו כלפי החברה ואת התחייבויותיו בהסכם המייסדים.