146. באשר לתחולת סעיף 19, גם כאשר הנסיבות המפורטות בסעיף מתקיימות, אין בית-המשפט חייב להקל עם המפרסם, שכן המחוקק ציין במפורש, כי בית-המשפט רק "רשאי" להתחשב בהתקיימות אותן נסיבות. רשימת הנסיבות המקילות שבסעיף 19 אינה רשימה סגורה (ראה: שנהר, עמ' 371). בכל הנוגע להקלה הקבועה בסעיף 19(1) לחוק, בת"א 20147-06-14 (שלום-עפולה) זאב הרטמן נ' ש.י. - א.ד. תקשורת בע"מ ואח' (13.9.18) נאמר ש"נפסק כבר כי האפשרות להתחשב בהקלה המוסדרת בסע' 19(1) לחוק מותנית בכך, שהפרסום כולל אך ציטוט של הפרסומים הקודמים, ללא תוספת (ע"א 334/89 מיכאלי נ' אלמוג (ניתן ביום 20.12.1992)".
147. בענייננו, לא מצאתי לנכון להקל עם הנתבעים על פי סעיף 19 לחוק, כשלא ניתן לקבל את טענתם לפיה חזרו הם על פרסומים קודמים באתר הפייסבוק ובאתר מחלקה ראשונה, שעה שלא צוטטו בכתבה הפרסומים הללו.
148. לא זו אף זו, בתגובת ב"כ העיתון מיום 16.5.16 הממוענת לב"כ התובע, לאחר פרסום הכתבה, נאמר: "...אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי נושא הכתבה הינו נושא המצוי בלב ליבו של השיח הציבורי בעיר קריית שמונה...ובהקשר זה תשומת ליבך מופנית לכך כי מרשיי הסתמכו בין היתר על פרסום קודם של העיתונאי איציק וולף באתר NEWS1...".
אין לקבל טענה זו שעה שהפרסום לא כלל ציטוט של הפרסומים הקודמים. לכך מצטרף, שהנתבע העיד בחקירתו הנגדית, שהם לא הסתמכו על הפרסום של איציק וולף מיום 4.3, אבל הנושא הזה היה בשיח בינו לבין איציק וולף, ובכלל זה העיד שהכתבה שלהם הייתה בדפוס לפני הפרסום של וולף (ראה: ישיבה מיום 30.4.18, עמ' 65, שורות 26-31. ראה גם: עמ' 66, שורות 1-4). יתרה מכך, נראה כאמור לעיל שגם טרם פרסום הכתבה וגם אחריה לא ביצעו הנתבעים את הבדיקות הנדרשות.
149. הכתבה שפורסמה אודות התובע הייתה קשה מבחינת התוכן, ומבחינת הסגנון, הדופי שהוטל ביושרו של התובע, האשמתו בניגוד עניינים וניצול לרעה של תפקידו הציבורי, אלו דברים פוגעניים שעלולים להסב נזק לכל אדם, קל וחומר לדמות ציבורית כגון התובע. לכך מצטרפת העובדה שטרם פרסום הכתבה התנהלות הנתבעים לא הייתה ראיה כאמור לעיל, ואף לאחר פרסומה לא חזרו בהם מהאמור בה. מנגד, היקף הפרסום אינו רחב, במובן זה שעסקינן במקומון, שאף התובע טוען בכתב התביעה, כי זה הופץ בקריית שמונה
--- סוף עמוד 30 ---
והסביבה, ובכלל זה המדובר בפרסום אחד. בשקלול מכלול הנתונים דלעיל, שוכנעתי כי יש בפיצוי בסכום של 30,000 ₪, כדי להוות פיצוי הולם וראוי בנסיבות העניין.