11. "הצפנה במפתח כפול" או "הצפנה אסימטרית". מדובר בטכנולוגית הצפנה ידועה שטכנולוגיות הבלוקצ'יין עושות בה שימוש. המפתח אינו מפתח פיזי אלא רצף של אותיות ומספרים יחודיים. לכל משתתף שני מפתחות: ציבורי ופרטי. לשם הדוגמא- למשתתף A יש מפתח פרטי A ומפתח ציבורי A ולמשתתף B יש מפתח פרטי B ומפתח ציבורי B. המפתח הציבורי ידוע לכולם ואילו המפתח האישי ידוע רק לבעל המפתחות. הצפנת מידע הנעשית באמצעות המפתח הציבורי, ניתנת לפיענוח אך ורק באמצעות המפתח הפרטי, והצפנת מידע במפתח האישי ניתנת לפיענוח אך ורק באמצעות המפתח הציבורי.
12. "ארנק ביטקוין". ישנו מיגוון רב של אפליקציות המאפשרות לרכוש/למכור ביטקוין. האפליקציה מאפשרת יצירת שני מפתחות – פרטי וציבורי. המפתח הציבורי הוא למעשה כתובת הביטקוין של האדם שאליה הוא מקבל וממנה הוא שולח ביטקוין. הכתובת מורכבת מרצף של אותיות וספרות ולא כוללת פרטי זיהוי אישיים. כתובת זו שקופה לכולם. קרי, כל משתמש ברשת יכול לראות כמה כסף מצוי בו, ולשלוח לכתובת זו ביטקוינים או חלקיהם. אך לא ניתן להעביר כסף לכתובת ביטקוין אחרת אלא באמצעות שימוש במפתח הפרטי. ויודגש שוב - לכל מטבע ביטקוין (או שבריר ממנו) מספר סידורי. ניתן ומשכך לעקוב אחר הדרך אשר עשה בכלל הארנקים הדיגיטליים.
13. "אימות העסקאות וכריית ביטקוין". כפי שהסברנו, כל העסקאות החדשות מצורפות ל-"בלוק חדש". כל עסקת העברה נבדקת. כך למשל אם A מעביר ל-B, יש לבדוק של-A יש את הסכום שהוא מבקש להעביר, של-B יש כתובת נכונה, וכי אכן A משתמש במפתח הפרטי הנכון שלו. כל המשתמשים ברשת יכולים לקחת חלק בתהליך האימות, לצבור עסקאות ולנסות לבנות בלוק חדש שיצורף לרשימת הבלוקים הקודמת.
לא ניכנס לעובי הקורה בצד הטכני, אולם פרוטוקול הביטקוין דורש דרישות מסוימות לגבי יצירת בלוק חדש. דרישות אלו מצריכות כוח מחשוב רב. כאשר אחד המשתמשים ברשת מצליח ליצור בלוק מתאים, הוא שולח מעין "הודעה" (proof of work"") לשאר המשתמשים ברשת. המחשבים האחרים בודקים כי אכן הצליח. אם עמד בדרישות הבלוק מצורף לרשימת הבלוקים והמאגר החדש מתעדכן אצל כל המשתמשים ברשת. אותו מחשב שהוסיף 'בלוק' לשרשרת מתוגמל באמצעות כמות מסויימת של ביטקוינים חדשים הנרשמים לזכותו (ונעיר כי מדובר בביטקוינים חדשים שלא היו קיימים קודם). נציין אגב, שתגמול זה מממן את ההוצאות על אחזקת המחשבים ועבודתם. אמצעי נוסף לקבלת תמורה בגין פעולות הכרייה הוא בגביית עמלות. הרעיון הוא כי עם הזמן עיקר התגמול של המחשבים המחזיקים את הביטקוין יהיה מבוסס על עמלות ולא על יצירת ביטקוינים חדשים)