18. לאור תכונותיהם של המטבעות הדיגיטליים, הרי שניתן להבין מדוע גורמים מסויימים – מטעמים מפוקפקים או כשרים – מעוניינים לעשות שימוש במטבעות אלו ובהתאמה, מתוך יצירת ביקוש למטבעות, יוצרים להם ערך. כך, מצדו האחד של המתרס- גורמים עבריינים או גורמים התומכים בטרור - המעוניינים להעביר כספי עבריינות או כספים לשם שימוש טרוריסטי, יעדיפו לעשות שימוש במטבעות אשר אינם עוברים דרך הגורמים הרישמיים ואשר ניתן להעבירם בנקל ממדינה למדינה. כדוגמא לכך, ניתן להביא את העלייה בשוויו של הביטקוין כפועל יוצא מחידוש הסנקציות על איראן ובדומה הודעת גורמים באיראן על השקת מטבע דיגיטלי אשר יעודו עקיפת הסנקציות המוטלות עליה. מאידך, מטבעות דיגיטליים יכולים לשמש למטרות חיוביות – כגון אזרחים במדינות צוררות אשר מבקשים להציל את רכושם ומדינות אשר כלכלתן נתונה בקשיים, כתחליף למטבע לא יציב. יתרה מכך, כפי שפורט לעיל - באופן מוצהר, השקת הביטקוין בשנת 2009 נעשתה מתוך אידיאולוגיה המבקשת לבטל את השפעותיהם של ממשלות ובנקים מרכזיים על ערך הכסף וזאת, בעקבות המשבר הכללי הגדול. בנסיבות אלו, הרי שלכאורה לא ניתן לייחס ליוצריו של הביטקוין כוונה עבריינית העומדת בבסיס יצירתו.
הסיכונים במטבעות דיגיטליים;
19. מעבר לאפשרות של ניצול יתרונותיהם של המטבעות הדיגיטליים על ידי גורמים פליליים, קיימים גם סיכונים כלכליים לא מבוטלים גם למשתמשים לגיטימיים. ראשית, תנודתיות בשווי המטבעות. המודלים הכלכליים והמימוניים המוכרים כיום להערכת שווי שוק אינם מתאימים. אין בנמצא מודלים מקובלים להעריך את שווים האמיתי של המטבעות הדיגיטליים. קושי זה מתחזק היות וערכם של מטבעות דיגיטליים מבוסס על אמון וצפייה כי רשת המשתמשים במטבע תמשיך להתקיים. אולם, קיים קושי ממשי לכמת את אלו. ערכו של הביטקוין למשל ירד ב-80% משיאו בסוף 2017 (משמונה עשרה אלף דולר לפחות מארבעת אלפים דולר כיום).
20. זאת ועוד, קיימים סיכוני סייבר – כפי שתואר לעיל, החזקת המטבעות הדיגיטליים מתבצעת באמצעות "ארנק דיגיטלי". מטבעות אלה, כמו גם כל השירותים הכרוכים בהם מסתמכים לחלוטין על קוד מחשב. מסיבות אלה, החזקה במטבעות דיגיטליים עשויה להיות חשופה באופן משמעותי לפריצות של האקרים ולכשלים הקשורים בקוד (ישנם כמובן הבדלים בין מטבע למטבע, ובדרכים בהם הם מוחזקים). דוגמא לכך, ניתן למצוא בגניבת המטבע הדיגיטלי XEM מבורסת קויין צ'אק ביפן (Coincheck) אשר אירעה בשנת 2018. במסגרת פריצה לשרתי החברה, נגנבו מטבעות בשווי 540 מיליון דולר (אין הסכמה על הסכום המדויק שנגנב). המומחים חלוקים בדעתם אם הפורצים הם מרוסיה או מצפון קוריאה, אך אין חילוקי דעות על הגניבה עצמה.