בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו
ת"א 14643-04-18 ישראמיינרס בע"מ נ' בנק אגוד הרצליה סניף איזור התעשייה 13079
לפני כבוד השופטת לימור ביבי
התובעת: ישראמיינרס בע"מ
על-ידי באי-כוחה – עורכי-הדין גיא פן וּגב' קרן לוי
נ ג ד
הנתבע: בנק אגוד הרצליה סניף איזור התעשייה 13079
על-ידי באות-כוחו – עורכות-הדין גב' ליאת עיני-נצר
וּגב' ברוריה שריר-הראל
חקיקה שאוזכרה:
חוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א-1981: סע' 2, 2(א), 2(ד)
צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשע"ח-2018: סע' תוספת החמישית
חוק מטבע השקל החדש, תשמ"ה-1985
חוק בנק ישראל, תש"ע-2010
חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000: סע' 11ג(א)
פסק דין
השאלה המרכזית העומדת לדיון בתביעה לפני היא האם סירובו של בנק איגוד לישראל (הנתבע) (להלן: "הבנק")- למתן שירותים לחברת ישראמיינרס בע"מ (התובעת) ובכלל זה לקבלת תקבולים לחשבונה, כמו גם להמשיך פעילות בחשבונה ולא לסגור אותו וזאת, בהינתן שמקורם של התקבולים בחשבונה הוא בהמרתם לש"ח של מטבעות דיגיטליים מסוג ביטקוין אשר "כרתה" החברה – מהווה סירוב סביר בהתאם להוראות סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הבנקאות, שירות ללקוח") .
ענייננו עוסק במטבעות דיגיטליים ובפרט במטבע הדיגיטלי מסוג ביטקוין. השאלה המרכזית במחלוקת, כפי שהוגדרה גם לעיל, נסבה על חיוב הבנק במתן שירות לתובעת העוסקת בתחום המטבעות הדיגיטליים. אשר על כן אין מנוס מסקירה קצרה וביאור מספר מושגי יסוד בתחום המטבעות הדיגיטליים. זאת, לשם הבנה ברורה יותר של מהות הטענות שלפני. כבר בפתח דברי אציין ואדגיש כי אין בכוונתי לתאר בצורה מדויקת ומפורטת את המושגים והמונחים המקצועיים. בנקודות מסוימות הסברי הם אף פשטניים, שכן מטרתם העיקרית היא לסייע בהבהרת הדיון.
על כסף בכלל והמוטיבציה של מייסד הביטקוין
1. השאלה הראשונה אשר לטעמי יש להציב קודם לדיון במטבעות דיגיטליים, היא מדוע למטבע דיגיטלי יש ערך? התשובה הפשוטה לשאלה זו היא שיש למטבע דיגיטלי ערך מכיוון שמישהו מוכן לתת לו ערך. ובכל זאת – מדוע שיינתן ערך למטבע יציר כפיו של אדם? אשר כל אדם ואדם יכול לכאורה ליצור כמותו? שורשי התשובה לשאלה זו קשורים לסקירה היסטורית קצרה באשר לאופן בו נוצר כסף, והתהליכים שעברו על מה שמכנים אנו כסף.
2. מקובל כי בשחר ההיסטוריה המסחר התבסס על סחר חליפין. דהיינו, החלפת סחורה בסחורה. אלא שעל מנת לאפשר לדייג לרכוש עגבניות, עליו למצוא איכר מגדל עגבניות החפץ בדגים. כדי לפתור את בעייתו, יכל סוחר הדגים לרכוש סחורה סחירה (כגון מלח) ואיתה לסחור. באשר לסחורה החליפית הרי רצוי שזו תהיה עמידה לאורך זמן, קלה ונוחה לשמירה וטלטול. תחילתה של אבולוציית המסחר היא שימוש באבנים או מתכות יקרות – העונות על הדרישות כאמצעי תשלום עבור סחורה. על מנת להקל על שקילתן וקביעת שווין של אותן מתכות יקרות, נוצרו מאלו מטבעות, אשר משקלן קבוע ומקל על המסחר.